השקת ספרו של פרופסור שלום לרנר עו"ד יורי גיא-רון

מכובדיי,

פרופסור שלום לרנר היקר,

הנה מושק עוד ספר מקצועי איכותי וחשוב, ע"י מחבר מוכשר משכמו ומעלה, ספר בולט נוסף פרי עטו ומחשבתו של פרופ' שלום לרנר. הספר מוצא ע"י ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, שאת פעילותה אנו ממשיכים לשמר ולטפח, ככל יכולתנו. פעילות זו משלבת, כמובן, בין פרויקטים ממוחשבים ומודרניים, כמו הפדאו"ר והכרטיס המגנטי החכם בשילוב עם "נט המשפט", לבין המשך ההוצאה לאור של ספרים (למי שזוכר – מדובר באסופת הדפים המאוגדים ע"י כריכה חמה, הדבקה או סיכות בקצותיהם, המצטרפים יחדיו למעיין אוגדן כרוך, המכונה "ספר"). אמרתי ואמשיך לומר בעתיד – לא נחדל מהתמכרות לריח של נייר והדפוס, וחשוב במיוחד להדגיש זאת דווקא לנוכח  "שבוע הספר", שזה עתה נסתיים ברחבי המדינה, מדינתו של "עם הספר". תודה מיוחדת לפרופסור יוסי גרוס, ליו"ר הדירקטוריון של ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, לאדם מירון המנכ"ל ולטובה אולשטיין העורכת.

כדרכו של המחבר, גם בספריו הקודמים – "שכירות נכסים", שעבוד נכסי חברה", דיני שטרות", ו"המחאות חיובים", הוא מקפיד לעסוק בכתביו בענייני קניין ומשפט מסחרי, בעיקר נכסים, שטרות וחיובים. פרופ' לרנר ניגש ישר לעניין, תמציתי, סדור, מעשי מאוד ומעודכן. אדם כמוני, שעיקר משיכתו למשפט הציבורי הקונסטיטוציוני, ולמשפט המסחרי במובנו הרחב, מביט בהתפעלות ובהשתאות ביכולות המשפטיות המקצועיות של מחבר כמו שלום לרנר.

(אקטואליה)

יש לי 4 בנות. אם לא ידעת שלום, אני מבקש לספר לך שהן כל יום ורוב היום מקזזות ביניהן חיובים שונים. ללא קיזוז חיובים, איני יודע כיצד הייתי מצליח להשכין "שלום בית" במשפחתנו. עם רעייתי המצב הוא בד"כ חד צדדי – היא מקזזת חיובים שלה למולי, ההפך אסור.
שוב, ברכות למחבר, להוצאה לאור של לשלכת עורכי הדין ולאוניברסיטת בר-אילן. טוב לכולנו שיש לנו עוד ספר משפטי ראוי ואיכותי בנוף הספרותי של עולם המשפט בישראל.

22.6.09

דיון בפורום חי באתר YNET – שאלות ותשובות עו"ד יורי גיא-רון

שנת היובל – כיצד נערכת הלשכה לציון יובל להיווסדה? מה החגיגות הצפויות?

בין האירועים שצפויים להתקיים השנה: הכנס השנתי בסימן יובל ללשכה, ישיבה מיוחדת של כנסת ישראל לכבוד לשכת עורכי הדין ויום עיון מיוחד בכנסת, וב-22.2.11 יתקיים אירוע היובל המרכזי בירושלים, ערב חגיגי בתיאטרון ירושלים, בערב יושק ספר היובל בעריכת העיתונאית יעל גבירץ, ויתקיים מופע אמנותי. בנוסף לאירועים אלו, תקיים השלכה במהלך שנת היובל אירועים נוספים, בניהם כנס ה-IBA בישראל, תערוכת תמונות, תערוכת נודדת של עורכי דין יוצרים, ציון יום האישה בים המלח (שני מחזורים בחודש פברואר 2011), סופשבוע של בריאות וספורט מלון לאונרדו – ים המלח (24-26.2.11), סופשבוע עם תיאטרון בית לסין באילת (17-20.3.11), סוף שבוע עם האופרה הישראלית באילת (24-27.3.11), יום ספורט משפחתי במכון וינגייט (15.4.11).

מה התקציב שהוקצב לצורך החגיגות? היו לאחרונה קריאות של עורכי דין שונים שהתקציב גבוה מדי. מה דעתך בעניין זה?

500 אלף ₪. הלשכה הוקמה בשנת 1961 כגוף סטטוטורי, ומהווה כיום גוף מקצועי וציבורי הן לחבריה והן לכלל אזרחי המדינה, גוף הניצב בחזית המאבקים הציבוריים והמשפטיים להגנה על שלטון החוק וזכויות אדם. שנת היובל של הלשכה תהיה גדושה באירועים שוטפים ומיוחדים ששיאם באירוע המרכזי בירושלים, אשר ידגישו את חשיבותה של הלשכה לציבור עורכי הדין ולחברה בישראל. התקציב שהוקצה לחגיגות היובל הוא בהחלט סביר ואף נמוך ביחס לארועים מקבילים שנערכו על ידי גופים בסדר גודל של הלשכה.

הצטרפת ללשכה לפני 26 שנים. מה השתנה בלשכה בשנים אלו? 

הלשכה השתנתה לבלי היכר. מלשכה של כ – 2,000 עורכי דין הפכנו ללשכה המונה כ-47,000 עורכי דין. אחד מכל 160 אזרחים הוא עורך דין. אנחנו מקום ראשון בעולם. מדובר בנתון שערורייתי למקצוע. הלשכה הפכה מאיגוד מקצועי לגוף ציבורי חשוב ובולט בפעילותו במערכת המשפט, שכאמור צריך לנהל מאגר של כ-47,000 עורכי דין. בנוסף, הלשכה הרחיבה את פעילויותיה למען החברים באופן ניכר, מעבר לסמכויות החובה – פיקוח ורישום מתמחים, הסמכת עורכי דין, אתיקה ודין משמעתי – פרסומים מקצועיים, אתר אינטרנט, מכון ההשתלמות, 9 שלוחות ברחבי הארץ, פרו בונו – סיוע משפטי חינם למיעוטי יכולת, כנס שנתי, מועדון צרכנות ייחודי, מוסד בוררות, צוות פיקוח בתי מעצר, מכון גישור, אתר אינטרנט, קרן סיוע לחברים במצוקה ומערך הלוואות לחברים, מערך השמה שתקציבו הוכפל והגנה משפטית כנגד המבקשים להסיג את גבול המקצוע (שתקציבה הוגדל מאוד), מאבק מפורט כנגד ההצפה ולשמירה על הרמה המקצועית הראויה, פעילות ענפה בכנסת ועוד.

בחירות ללשכה: מועד סופי – יום ג', 21.6.11

האם אתה מתכונן להתמודד לקדנציה נוספת?

היו בעבר קריאות להגבלת מימון המועמדים לבחירות של הלשכה. הדבר לא יצא לפועל. האם אתה סבור שכך צריך לפעול ולהגביל את המימון / השקעה? האם יש בכוונתך לפעול בנושא?

לא רק שאני בעד הסדרת העניין, זה רעיון שלי. מיד לאחר שנכנסתי לתפקידי, כבר בתחילת הקדנציה, דרשתי מיו"ר המועצה הארצית להסדיר את נושא מימון הקמפיינים וכללי הפרסום של המועמדים השונים. אני מקווה שיו"ר המועצה הארצית ימצא זמן לטפל בסוגיה זו עוד לפני הבחירות הבאות

האם הבחירות הן על תפיסת עולם שונות בין המתמודדים?

מצב המקצוע

מקצוע עריכת הדין נקלע למשבר חריף בשנים האחרונות.

עם הצטרפותם של המוסמכים החדשים, יגיע מספר עורכי הדין לשיא חדש של למעלה מ- 47,000, ובתוך כשלוש שנים ימנה כ-60 אלף איש.

צריך להיות ברור לכולם – לממשלה, לחברי הכנסת, לאנשי האקדמיה ואפילו למתמחים ולסטודנטים, כך אי אפשר להמשיך ולנהל את הסדרתו של מקצוע עריכת הדין בישראל, שרמתו הולכת ומתדרדרת. מתי נתעורר? כשנגיע לעורך דין ה – 100 אלף באוכלוסיה, המונה רק 8 – 9 מיליון נפש? איזו גילדה סגורה היינו, כאשר רק בעשור האחרון הוכפל מספרינו ואף יותר מכך? ייחודיות המצב המקצועי הבעייתי שלנו בישראל ידועה כבר לציבור, שהינו הניזוק העיקרי ממנה. 

הפתרון המלא למצבו של מקצוע עריכת הדין בישראל (למשל, כמו מיכסה שנתית של סטודנטים למשפטים בישראל או כמו דרישה לתואר שני כתנאי להתמחות) אינו מצוי בתכנית הלשכה. תכנית לשכת עורכי הדין היא פשרה בין עמדת שר המשפטים, משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין, הסטודנטים, מבקרי התכנית הצפויה ומנתחי ההשוואות למול מדינות העולם. 

מה אם כן נכלל בתכנית הלשכה? – הנהגתו של מוסד נציב תלונות של מתמחים במשרד המשפטים, הקמתו של בית ספר מעשי למתמחים שיחליף גם את הקורסים לבחינות ההסמכה, הפחתת עלויות ההכנה לבחינות בלמעלה מ – 60% ועפ"י תכנית שר המשפטים בכ – 90%, שינוי מתכונת בחינות ההסמכה מבחינת זיכרון (בחינה שערורייתית בעיניי, המיועדת ל"תוכים") לבחינת התמצאות, הבוחנת חכמה מקצועית ואנליטיות, והגברה משמעותית של הפיקוח המעשי על ההתמחות, הן כלפי המאמנים והן כלפי המתמחים. האם אלה שינויים "איומים ונוראיים"? 

אמנם, התכנית כוללת סוף סוף גם טיפול בלב הבעיה ההכשרתית – הארכת תקופת ההכשרה המעשית לשנתיים (ולא פחות מכך), אולם זאת רק לגבי מי שטרם החל כלל ללמוד משפטים. כלומר, לא מתוכנן שום שינוי לגבי מי שמצוי כבר היום בשלב כלשהוא של תהליך ההכשרה. כיום יש למעלה מ – 25 אלף מאמנים וחלקם אף רשאי לאמן שני מתמחים. עדיין, עובדה היא שעשרות רבות, ולעיתים מאות, מתקשים מאוד לאתר מקום התמחות, משום שבמצב הקיים עורכי הדין מעדיפים ברובם להעסיק עורכי דין צעירים על פני מתמחים. 

תכנית הלשכה לרמת המקצוע טובה לסטודנטים ולמתמחים. הארכת ההתמחות תתרום מאוד להכשרת עורכי הדין הצעירים שבדרך, לאטרקטיביות של ההתמחות ולאופק הקידום המקצועי של המתמחים במשרד המאמן. התכנית מהווה שינוי מינורי יחסית לדרסטיות הדרושה לשיפורה המלא של רמת המקצוע, שמושפעת בין היתר גם מפתיחת שורותיו של המקצוע כמעט לכל דיכפין.

האם לא הגיע העת לבצע רפורמה בתחום הפרסום של עו"ד, להוריד את החסמים והמגבלות החמורות בתחום?

תרבות הדיון – מה עושה הלשכה כדי לשמור על רמת ואיכות תרבות הדיון, שבשנים האחרונות אנו עדים להתפוררות של כל החסמים שהיו בעבר בתחום?

שנת המשפט שחלפה, תש"ע, הוכרזה כשנת תרבות הדיון בבתי המשפט. בהתאם לכך הוחלט, כי שינוי תרבות הדיון יוצב כיעד מרכזי ובכלל זה שיפור מערכת היחסים שבין עורכי הדין ובתי המשפט

במסגרת זו, הוקם צוות משותף של לשכת עורכי הדין והנהלת בתי המשפט לגיבוש המלצות מעשיות לשיפור ההתנהלות באולמות המשפט. הצוות החליט כי לשכת עורכי הדין  ומערכת בתי המשפט יגבשו כל אחת קוד התנהגות מטעמה, אשר יכלול דגשים לכללי התנהגות באולם בית המשפט הן על ידי עורכי הדין והן על ידי השופטים, שעיקרם שמירת הכבוד ודרך ארץ בכל הנוגע לאופן ניהול דיון באולם בית המשפט ובכלל זה, הקפדה על שמירה על כבוד הדדי, שימוש בשפה ראויה ומכובדת, התחשבות הדדית, הקפדה על לבוש הולם, הקפדה על ניהול דיון באופן מכובד, הימנעות מהפרעה להליך השיפוטי, שמירה על כללי הדיון, הקפדה על עמידה במועדים ובהנחיות בית המשפט. 

הנוסח המוצע של קוד ההתנהגות מטעם לשכת עורכי הדין וכך גם הנוסח המוצע של קוד ההתנהגות מטעם מערכת בתי המשפט הועברו לאחרונה אל הוועדה המשותפת שהוקמה על ידי נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת דורית ביניש,  וראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, בראשות כבוד השופטת בדימוס טובה שטרסברג כהן, לצורך קיום דיון וגיבוש נוסח סופי של הקודים כחלק מהמלצותיה הרחבות של הועדה בנושא תרבות הדיון.

מחוזות הלשכה: תסביר בבקשה את עמדתך בוויכוח המתנהל בימים אלו בינך לבין דורון ברזילי בעניין זה?

לכל מי שנכח בדיון בועדת החוקה, ברור מאליו שכל חברי הכנסת בוועדה חשו אי נוחות רבה מהצעת החוק כפי שהוגשה ומהתערבות הכנסת בענייניה הפנימיים של לשכת עורכי הדין.

אפילו מציע ההצעה, חה"כ כרמל שאמה, שהבין ביום הדיון את משמעותה באופן מלא, הגיש בסיום ההצבעה רוויזיה על הצעתו הוא, והתוצאה היא שהועדה תנהל דיון נוסף בהצעה, במטרה לפשר בין העמדות הקוטביות בהקשרה בלשכה.

מצחיק לשמוע שבוועד מחוז תל אביב, שהינו הועד העשיר ביותר בלשכה, יש מי שטוען לקיפוח במתן השירותים הניתנים לחברים במחוז.

כל חברי הלשכה משלמים את אותם דמי החבר והם זכאים לאותם שירותים. מעולם לא סבלו חברי מחוז תל אביב משירותים מופחתים ביחס לחברים במחוזות אחרים. ההפך הוא הנכון.

אנו מקווים ומשוכנעים שבמהלך הרוויזיה, יעצור אפילו חה"כ כרמל שאמה עצמו, את הפגיעה המיותרת והבלתי ברורה הזו של הכנסת, בחברי הפריפריה בלשכת עורכי הדין ואת ההתערבות המיותרת בענייניה של הלשכה בשנת בחירות.

איננו עוסקים בעמדות של נבחרים בהווה, אלא בהצעה הרסנית למבנה הלשכה לאורך דורות.

פשיטת משרד התמ"ת על משרדי עו"ד: 

מדוע הלשכה לא עושה דבר בעניין זה ומשאירה את הטיפול בנושא למשרד התמ"ת? 

האם זה נכון שמכיוון שהלשכה היינה גוף פוליטי יש בעיה קשה לאכוף את זכויות עו"ד הצעירים והמתמחים?

אני מבין את הצורך של משרד התמ"ת לממש מדי פעם את סמכותו לבדיקת תנאי העסקתם של מועסקים בכל ענפי המשק וככלל מדובר בעשייה חשובה וחיובית. לשכת עורכי הדין בראשותי קיבלה החלטה, לפיה יש לשלם למתמחים שכר עבור שעות נוספות. חשוב לציין, כי לשכת עורכי הדין  הידקה זה מכבר את מערך הפיקוח על המתמחים. כל תלונה שמגיעה מטופלת, וככל שהיא מוצדקת ננקטים הליכים משמעתיים בגינה. בנוסף, הרפורמה בהתמחות שמובילה הלשכה במהלך השנים האחרונות, ואשר גובשה לכדי תזכיר חוק, כוללת הגברת מערך הפיקוח על המתמחים, וכן הקמת משרד נציב תלונות למתמחים במשרד המשפטים. הלשכה פועלת לקידום תזכיר החוק בהליכי החקיקה בכנסת.

מערכת המשפט:

שביתת הפרקליטים – מה עשתה הלשכה כדי לנסות ולפתור את המחלוקת בנושא? האם נעשה די?

קראתי ואני קורא גם היום לראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, להתערב בסוגיה על מנת להביא את הצדדים להתיישב לשולחן המשא ומתן עד לסיום הסכסוך ובמידת הצורך אף למינוי נציג מטעמו שילווה את המו"מ עד שיגיעו להבנות הדרושות.

בפניותיי בנושא אל שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן ושר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, קראתי לעשיית מאמץ משותף להידברות וגילוי פתיחות בהתייחס לכל נושא השנוי במחלוקת עם הפרקליטים, לרבות טבלאות שכרם וכן לעשיית שימוש במתווה התקופתי הקצוב למו"מ בין הפרקליטים למדינה, שהתווה השר נאמן, בניסיונות להגיע להסדר בנושא. 

או-

עוד בחודש אוקטובר נפגשתי עם יו"ר ארגון פרקליטי המדינה, והוצגה בפני תמונת מצב מדאיגה מאוד, לפיה השינוי הדרמטי שחל בעשור השנים האחרונות הן בארגון הפנימי של הפרקליטות וכוח האדם שלה והן בתנאי עבודתם של הפרקליטים, גרם לפגיעה קשה בתנאי עבודתם ובשכרם של הפרקליטים למול עובדי ציבור אחרים. לאחר שהוכרזה השביתה, פניתי מספר פעמים לשרי המשפטים והאוצר, בבקשה לסיים את המחלוקת. הבהרתי, כי לשכת עורכי-הדין היינה הארגון המקצועי של כל המשפטנים בשירות המדינה, ובכלל זה עמיתנו בפרקליטות, וכי סכסוך העבודה עליו הכריז ארגון הפרקליטים מחייב התייחסות מערכתית ושינוי מעשי, שהרי מאבקם של הפרקליטים הוא בסופו של דבר על מנת שהפרקליטות תוכל להמשיך ולמלא את תפקידה המקצועי וחובתה הציבורית בהצלחה ובנאמנות.

פניתי בראשית השבוע גם לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, והבהרתי, כי אין לי אלא להסכים עם נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, שהתבטאה בדבר הנזק העצום שנגרם למערכת המשפט ולציבור בעקבות השביתה, שסיומה אינו נראה באופק. כפועל יוצא מן השביתה נדחים דיונים או לחליפין מתקיימים דיונים ללא נוכחות פרקליטים. השפעתה של השביתה תורגש היטב גם לאחר שתסתיים, וזאת במערכת שאף ללא השביתה סובלת מעומס ועינויי דין בולטים.

שופטים: מהו השופט המושלם בעיניך?

אני סבור כי אין אחדות מחשבתית בתשובה לשאלה הזו. כל שופט שונה משופט אחר. השוני נובע מחינוכנו, ממבנה אישיותנו ומהשקפות על העולם בו אנו חיים.

שופט ראוי בעיני הוא שופט המביא עמו אנושיות, מקצועיות שיפוטית, מנהיגות, כישורים אירגוניים וניהוליים, יחסי עבודה טובים.

פתרון סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות: עמדתך? 

שיטות ליישוב סכסוכים שאינן נעזרות במערכת בתי המשפט של המדינה קיבלו הכרה הן בציבור הרחב, הן בקהילה המשפטית והן בחוק, זאת עקב העומס הגובר על מערכת בתי המשפט. שופטים רבים מצאו כי שיטות אלו הן אמצעי מקובל להורדת העומס מן המערכת, ומהווים דרך הוגנת וישרה לסיום סכסוכים, ובדרך כלל אף זולה יותר לצדדים המתדיינים.

לצורך קידום שיטות אלו הוקמו בלשכה מוסדות גישור ובוררות.

המוסד לבוררות שהוקם בקדנציה שלי, אישר את פעילותם של 500 בוררים שיפעלו באמצעותו ויאפשרו תחליף איכותי, מקצועי ומהיר לדיונים בבתי המשפט במגוון רחב של תחומי המשפט. המוסד עוסק בבוררויות בכל נושא שניתן לדון בו על פי דין במסגרת בוררות, לרבות מחלוקות בין עורכי דין לבין עצמם ובין עורכי דין ולקוחותיהם. 

קשרים עם לשכות מרחבי העולם

פורום ארגונים בינ"ל של הלשכה אמון על ניהול מערך היחסים הבינלאומיים של לשכת עורכי הדין בישראל, לרבות קשריה השוטפים של הלשכה עם ארגוני עורכי דין בינלאומיים, כגון לשכת עורכי הדין הבינלאומית IBA)) ואיגוד עורכי הדין הבינלאומי (UIA), וכן עם לשכות עורכי דין במדינות שונות ברחבי העולם.

במסגרת הפורום הבינלאומי מתקיימות מגוון פעילויות ושיתופי פעולה מגוונים, הכוללים את השתתפות נציגי הלשכה בכנסים ואירועים בינלאומיים, השתתפות נציגים זרים בכנסים ואירועים של הלשכה, ימי עיון בנושאים בינ"ל, מפגשים שונים עם שגרירים, אירוח משלחות, פעילות לטובת עורכי הדין הצעירים, קיום כנסים בשיתוף עם ארגונים בינ"ל, ניהול מגעים להקמת תוכניות חילופי עורכי דין וכיו"ב.

במהלך השנים האחרונות, פעילות הפורום הבינלאומי בראשותי, הינה במגמת צמיחה והסתעפות. כיום, בפורום פעילים כ- 120 עו"ד והלשכה מצויה במגעים שוטפים עם עשרות לשכות מדינתיות ועם הארגונים הבינלאומיים המובילים בעולם.

במצבה הקשה של מדינת ישראל בחזית הבינלאומית פועלים הלשכה ואנכי כראש הלשכה בשנים האחרונות לייצג את המדינה בכבוד אל מול לשכות עורכי הדין בחו"ל. לאור זאת, סברנו שנכון להמשיך ולטפח את היחסים הבינלאומיים, ולהשקיע בכך תקציב של 300 אלף ₪, סכום שהוא זניח ביחס לתקציב הלשכה כולו, למימון שני כנסים בינלאומיים, שיתקיימו בשנה הקרובה בישראל, ולארוח שש משלחות שיגיעו ארצה, בין היתר, גם לאירועי היובל. אירועים אלה היינם כאמור תוצאה של טיפוח קשרים בינלאומיים במיוחד במהלך שלושת השנים האחרונות.

עניינים אישיים:

  1. במקרה ולא תתמודד בבחירות הקרובות – מהן תכניותיך לעתיד?
  2. אתה מנהל משרד פרטי של עורכי דין. יש לך זמן בכלל להשקיע במשרד? 
  3. כיצד אתה משלב בין שני התפקידים?
  4. האם אתה מופיע בבתי משפט? חל שינוי ביחס השופטים כלפיך בדיונים?

מערכת נט המשפט: המערכת מותקפת מכל הכיוונים. האם הצעד הזה היה נכון? האם לא היה בנמצא מערכת טובה יותר?

מתקיים שיתוף פעולה יעיל וטוב בין הנהלת בתי המשפט לנציגי הלשכה בנושא הטמעת המערכת.  עם זאת, התקבלו תלונות רבות של עורכי דין בדבר כשלי מערכת נט המשפט במיוחד בעקבות הטמעת המערכת בבית המשפט בתל אביב. ישיבת הועד המרכזי עם מנהל בתי המשפט תואמה על מנת ליתן מענה ולנסות להתמודד, רעיונית ומעשית, עם השאלות והבעיות השונות שהתעוררו.

מנהל בתי המשפט התבטא בעניין בישיבת הועד המרכזי של הלשכה ואמר, כי מדובר בתוכנה שהיא אחת המורכבות בעולם, אולם הוא קיבל אותה כדבר נתון. לדבריו, יש להבין כי מעבר לתוכנה, המשמעות היא שינוי  בתפיסה הארגונית. "נדרשת סבלנות. התהליכים הם לא פשוטים. בסופו של דבר  ישתפר משמעותית השירות לכלל הציבור ולציבור עורכי הדין בפרט".

במהלך הישיבה הועלו טענות על ידי עורכי דין בדבר כשלי המערכת. נאמר, בין היתר, כי מתקבלות החלטות באיחור רב, יש בעיות קשות בנושא סריקת כתבי הטענות, במהלך הדיונים המערכת נופלת, מועדים מבוטלים מבלי שעורכי דין מיודעים על כך ועוד.

ראש הלשכה הדגיש, כי הוא מעדיף שהטמעת המערכת תארך זמן ממושך יותר, ובלבד שתטופלנה בעיות הביניים, בהן נתקלים עורכי הדין מידי יום. הוא הוסיף וציין, כי יש המלינים על פגיעה בזכויות מהותיות כתוצאה מכשלי המערכת, דבר שלא מאפשר לגלות "הבנה" ולעבור לסדר היום.

בסיום הישיבה הבהיר מנהל בתי המשפט, כי לכשתסתיים הטמעת המערכת לקראת חודש יוני 2010, תתפנה  הנהלת בתי המשפט לטפל בבעיות שהתעוררו בממשק עורכי הדין עם המערכת.

עוד סוכם, כי הצוות המשותף של הלשכה והנהלת בתי המשפט ירכזו את הכשלים המהותיים, שגורמים לפגיעה בזכויות מהותיות עקב הטמעת המערכת, וידונו בהקדם בדבר פתרונות אפשריים.

בנוסף, יבחן מיסוד של מידעון אלקטרוני בדבר תפעול המערכת אשר יסייע לעורכי הדין בתפעול המערכת.

זכויות אדם בשלטון החוק: 

  1. מה עמדתך בכל הנוגע לחוק החיפוש החדש?

אם הכוונה להצעת חוק לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס'…) (סמכות חיפוש לשוטר), תש"ע-2010. –  מדברי ההסבר להצעת החוק, עולה כי זו הינה חלק מרפורמה מערכתית כוללת של גורמי האכיפה בתחום הביטחון האישי, וכי הצעת החוק נועדה להעניק אמצעי אכיפה לצורך ההתמודדות עם האלימות הגואה במקומות ציבוריים בכלל, ובמקומות בילוי בפרט.

אין חולק כי התמודדות עם האלימות בחברה הישראלית היינה משימה חשובה וראויה, ויש לברך על כך כי ממשלת ישראל בחרה לערוך רפורמה יסודית על-מנת להגביר את הביטחון האישי של אזרחיה. עם שאת, חרף כוונותיה הראויות של הממשלה, סבורים אנו כי ראוי לבחון בקפדנות רבה את מהות הסמכויות המוצעות, וזאת לאור הפגיעה הפוטנציאלית בזכויות הפרט. הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת היום אינה מאזנת כראוי בין זכויות הפרט לבין הצורך לשמור על ביטחון הציבור, ויש בה משום פגיעה בלתי-מידתית בזכויות חוקתיות. 

  1. הגבלת כוחו של בג"ץ – האם נכון? 
  2. מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת? 
  3. אם חלילה יחוקק חוק כזה: האם הלשכה תתקוף את החוק בבג"ץ?
  1. סיוע משפטי: האם אזרחים בישראל יכולים להיות שקטים שבמידת הצורך יזכו לקבל סיוע משפטי פרו בונו?

תוכנית "שכר מצווה" בלשכה  הוקמה במטרה לסייע למיעוטי אמצעים להגן על זכויותיהם. התכנית פועלת מזה 8 שנים על מנת להרחיב הנגישות למערכת המשפטית גם לאוכלוסייה שידה אינה משגת לשכור שירותים משפטיים. התוכנית מעניקה סיוע משפטי ראשוני וייצוג בבית משפט בתחומים אזרחיים שונים כגון הוצאה לפועל, הסדרי חובות, דיני משפחה, דיני עבודה, ועוד, בהתאם לקריטריונים שקבעה הלשכה (המשלימים, ולא חופפים לשירות שניתן ע"י האגף לסיוע משפטי של משרד המשפטים).  את הסיוע מעניקים עורכי דין המתנדבים בתוכנית המקבלים את הפונים במרכזי זכויות הפזורים בכל רחבי הארץ. על מנת לסייע לפונים לתוכנית במימון ההוצאות הנלוות להליך המשפטי, הוקמה גם קרן תרומות בראשותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליהו מצא. בחודשים האחרונים נמצאת התוכנית בהליכי גידול וצמיחה משמעותיים, בין השאר, הקו החם הארצי של התוכנית הורחב והוא עומד לרשות הפונים היום כ- 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. את המוקדים הטלפוניים של התוכנית בתל-אביב וירושלים מאיישים סטודנטים למשפטים הדוברים 5 שפות שונות.  

התוכנית מפעילה 50 מרכזי זכויות בכל רחבי הארץ שם מתקיימות פגישות הייעוץ של הפונים עם עורכי הדין המתנדבים. מרכזי זכויות חדשים נפתחים כל הזמן. לאחרונה נפתח מרכז זכויות חדש בטירה ובקרוב ייפתחו מרכזים חדשים בעפולה, אשקלון ואשדוד.  גם מספר עורכי הדין המתנדבים בתוכנית הולך וגודל. רק בחודשים האחרונים הצטרפו למעלה מ- 500 עורכי דין חדשים להתנדבות בתוכנית. 

בחמשת החודשים האחרונים עלה מספר הפונים לתכנית ביותר מ-150%.  בכל חודש מתקבלות מעל ל-1,000 פניות מכל רחבי הארץ. בהתאם, נרשם גידול גם במספר פגישות הייעוץ ובכמות תיקי הייצוג המטופלים בתכנית.  

לפני כמה חודשים, תוקן חוק לשכת עורכי הדין, לפיו לשכת עורכי הדין תהיה מחויבת, ולא רק רשאית, כפי שהיה עד היום, להעניק סעד משפטי למיעוטיי אמצעים שאינם זכאים לקבלת סיוע מהמדינה. 

Welcome Lunch – February 22, 2011

Distinguished bar leaders and delegates, colleagues, guests, my friends!

It is with great pleasure that I welcome you – who gave us the honor of joining me, the Israel Bar Association and the entire legal community of Israel – to this very special occasion of our 50th anniversary celebrations.  

This special joyous event enables us an exceptional observation of our warm relations with Bar Associations and other jurists' organizations from all around the world. I am delighted to see so many familiar faces from around the globe!

The 50th Anniversary is a symbolic milestone in the historic activity of the Israel Bar Association and the Israeli democracy. The Story of the Israel Bar is largely a significant molding factor in the current conduct of the Israeli legal world. 

In its fifty years of existence, the Israel Bar has developed from a small association to an organization comprised of nearly 50,000 lawyers. Just so you understand the ratio, in Tel-Aviv there is 1 lawyer for every 33 citizens. Such a large number has its downsides but also upsides. The Israeli society has many people scattered within it ready to uphold the rule of law, human rights, equality and social responsibility.   

Seeing you all here in Jerusalem is a true heart warming sight! I had no doubt that conducting the golden event of the Israel Bar needs to be at the Golden city, Jerusalem. The beauty of this city, the wonderful mixture of old and new, brings a unique atmosphere to it. 

I wish you the most pleasant stay here and I thank you for coming!

I am very excited to host you here with us. Hello and "Shalom" to you all.

Opening of ABA Conference 2010

Dear Colleagues, 

It is with great pleasure that I welcome all of you who gave us the honor of joining the Israel Bar Association and the American Bar Association in our first joint conference! 

Here, for the first time since the establishment of the Israel Bar Association, 49 years ago, we are conducting here in Eilat, a joint conference of the Israel Bar and the ABA, Section of International Law. I would like to thank all those who have contributed to the establishment of this international conference, to the president-elect of the ABA, Steve Zack, to the Immediate Past Chair of ABA International, Aaron Schildhaus, and to the ABA staff. On our end, I would like to thank Reli Leshem and the staff of the Israel Bar. 

I have seen the program and there are many interesting panels and remarkable speakers. I hope I will get a chance to personally sit in one of these panels as long as the tight schedule of the conference will allow me to do so!

I trust this will be a constructive and successful conference and I hope all of you will enjoy Eilat!

פרופסור פרידמן ושר המשפטים דניאל עו"ד יורי גיא-רון

דווקא תפקודו של שר המשפטים כיו"ר הועדה למינוי דיינים מעיד יותר מכל על טיבן ומקורן של הרפורמות שלו הניחתות על ראשינו מדי יום ועל האינטרסים העומדים מאחוריהן. מתברר שמה שטוב, מקצועי, מוסרי וצודק לוועדה לבחירת שופטים, מאבד את הרלבנטיות שלו לגמרי כשעסקינן בוועדה למינוי דיינים. פרידמן המשפטן הנאור הפך באחת לעושה דברו של ראש ממשלה, וזאת גם במחיר של רמיסת זכויות אדם ובמקרה זה זכויות נשים.

מיום כניסתו של פרידמן ללשכת השר, לא חדלות מלהתעופף לאוויר העולם בתוך שבועות ספורים הצעות חוק, רפורמות והצהרות על שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט בישראל. כמעט כל בוקר נפתח עם רפורמה נוספת, חלקן ברוכות, חלקן פחות. מעין תחושה שאצה הדרך, הזמן כנראה מאוד קצר והמלאכה מרובה. די בנקל ניתן לזהות כי בבסיס כל השינויים שפרידמן מבקש להכניס ניצבת מגמה ברורה – הקטנת כוחו של בית המשפט העליון והגברת כוחם של פוליטיקאים וגורמים אחרים. 

אולם מסתבר שפרופ' פרידמן, שגם מתנגדיו יסכימו עם היותו משפטן דגול, הפך לפוליטיקאי מן השורה בבואו למנות דיינים לבתי הדין הרבניים כשאלה מכריעים בחיי כולנו,חילונים, דתיים וחרדים כאחד. חלק מהדיינים שמונו קשורים בקשרי דם או בקשרים אחרים עם פוליטיקאים ובעלי משרות ציבוריות אחרות, רק אחד מהם בעל השכלה משפטית ורובם מזוהים כחרדים. ועכשיו נשאלת השאלה איך כל זה מסתדר עם תפיסת עולמו של פרופ' פרידמן, והאם השר פרידמן נוקט כאן פרגמטיזם פוליטי. ייתכן שהשר פרידמן פעל במקרה זה כנגד עמדתו המקצועית ובעד הישרדותו הפוליטית של פטרונו? מה גם שבמאבק שעוד נכון אל מול בית המשפט העליון גויסו אולי עתה אל שורותיו, שונאיו הגדולים ביותר מן העבר – החרדים.

הדבר מקומם שבעתיים לנוכח המאבקים שמנהל פרידמן עם נשיאת בית המשפט העליון  דורית בייניש על אופיה של הועדה לבחירת שופטים ולנוכח השינויים שהוא מבקש להכניס בהרכב הועדה. שם מקשיח פרידמן את התנאים, לעיתים לצורך ולעיתים לא. להבדיל מהמינויים של הועדה למינוי דיינים, הוכיחה הועדה לבחירת שופטים, כי בחירותיה נעשו לאורך השנים בצורה מקצועית ומושכלת ובעזרת כלים לבחירה שהלכו והתמקצעו עם השנים. 

למרות זאת,השר אינו מבקש לקיים מבחני התאמה לדיינים, אינו דורש לחזור לגיליון הציונים שלהם באוניברסיטה (במידה שביקרו שם…) ולא להעביר אותם מסכת של בדיקות בציציותיהם לפני מינוי. הוא גם לא מבקש להכניס שינויים בהרכב הועדה הממנה דיינים. ככל שנכנסים להשוואה בין היחס השונה של פרידמן אל שתי הועדות האמונות על בחירת שופטים ודיינים בישראל ולתוצאות שכל אחת מהן מעמידה  (המינויים), הדבר מקומם מאוד.

כל שנותר הוא לקרוא לשר שיכלכל את צעדיו בתבונה ושימצא את דרך המלך בין שלל הרפורמות וההצעות לשינויים. בכל מקרה אל לו לפגוע במערכת היחידה שעדיין זוכה לאמון הציבור, למרות הנסיונות של חוגים שונים, שלצערי הוא תרם להם בעבר, לקעקע אמון זה.

Israel Bar Annual Conference 2010

Dear Friends

It is with great pleasure that I welcome you – who gave us the honor of joining me, the Israel Bar and the entire legal community of Israel – to this special occasion of our 10th Annual Conference.

This Conference enables us an exceptional observation of our warm relations with Bar Associations and other jurists' organizations from all around the world. I am delighted to see so many familiar faces from around the globe!

We, both Israeli and foreign jurists, have been gathering here annually for the past nine years to review and discuss the Israeli constitutional and administrative reality, as well as to gain an insight as to the state of things in other countries.

Here, for the first time since the establishment of the Israel Bar Association, 49 years ago, we are conducting here in Eilat, a joint conference of the Israel Bar and the ABA, Section of International Law. I would like to thank all those who have contributed to the establishment of this international conference, to the president-elect of the ABA, Steve Zack, to the Immediate Past Chair of ABA International, Aaron Schildhaus, who has been in most of our annual conferences, and to the ABA staff. 

On our end, I would like to thank Reli Leshem, the entire organizing committee, to the staff of the Israel Bar headed by the general manager, Linda Shafir, to the staff of the Institute of Continuing Legal Studies headed by the general manager, Miri Hadad-Sapir, to the chairperson, Eytan Epstein, and to Hila Rozen from his office, and special thanks to the international relations director, Dikla Elkabets. To all of our ABA friends – get used to this. This is just a first conference out of many to follow. We will be delighted to see you here in Israel with us many more times.

I would like to thank the Israeli Justice Minister, Prof. Yaakov Neeman, and the Attorney General of Israel, Mr. Yehuda Weinstein, who have also honored us with their presence tonight.   

The Israel Bar Association aspires to fulfill its mandate of defending human rights and promoting the rule of law, to the best of its ability, and it is for that reason, that we are delighted to see the Conference becoming more and more international every year, this year we also have with us the presidents of the UIA and CCBE, Mr. Corrado De Martini and Mr. Hose Davo-Fernandez and we thank you all very much for honoring us with your presence, as well as for allowing us to have this important process of exchanging thoughts and knowledge.

I wish you the most pleasant stay here in sunny Eilat. 

Thank you. 

פאנל שמעי מקרקעין אילת עו"ד יורי גיא-רון

מכובדיי, (יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, רן ירניק: ח"כ אורית נוקד, ראש העיר אילת, מר מאיר יצחק הלוי, המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד שרית דנה)

תודה על שהזמנתם אותי לפתיחת הכנס השנתי של לשכת שמאי המקרקעין בישראל. מאז שנבחרתי במהלך הקייץ האחרון לכהן כראש לשכת עורכי הדין בישראל, אני לא חוסך מאמצים בניסיון לפתח מערכת קשרים טובה ורצופה יותר בין האירגונים השונים וראשיהם, בעיקר בנוגע לאירגוני המקצועות החופשיים. ההערכה ההדדית – חשובה. העזרה והסיוע בנושאים שונים – משמעותית. הצהרותי בדבר הרצון לייצר אווירת עבודה טובה בתוך האירגון הגדול מאוד שלנו (קרוב ל – 40,000 עורכי דין כיום וכ – 50,000 בתוך כשלוש שנים נוספות) אמיתיות, והרציונל שבהן נכון אולי לא פחות גם בהקשר הקשרים והיחסים הבינ-אירגוניים. לפיכך, נפגשתי במהלך החודשים האחרונים עם רוב ראשי האירגונים המקצועיים העיקריים, ובהם כמובן עם ראש הלשכה שלכם, רן וירניק, עימו אגב יש לי היכרות מוקדמת. בעיניי, שיתוף הפעולה ביננו במסגרת לשכת האירגונים המקצועיים (לה"ב) אינו מספק, ואני שוקד על קשר ישיר בינ-אירגוני, שאנחנו מנסים, ונמשיך לנסות, ליצוק בו תוכן משמעותי ונכון. נדמה לי, שבאתי במיוחד עד לכאן כדי לומר בפניכם ולכם בעיקר את הדברים האלה ולבטא בכך את כוונתנו, שמעתה – אנחנו אצלכם ואתם אצלנו.

אבל, אם אני כבר כאן, אי אפשר לצאת פטור בלא כלום, ולכן אנסה, ברשותכם, להתייחס לכמה עניינים, חלקם רלוונטיים מאוד וחלקם אולי מעט פחות, וסליחתכם על כך מראש. 

אצלנו, בלשכת עורכי הדין, עוסקים בעניינים משפטיים ובעלי השלכות משפטיות. כיוון שכך, ומשום שזה חלק בלתי נפרד מתפיסתי, מתפיסתנו, את יעודנו כמשפטנים, אין לנו הפריבילגיה להיוותר בתחום המגרש המאוד צר של ענייני הגילדה המשפטית – פרנסה, שכר טירחה, אתיקה וכו'. נושאים משפטיים הינם אולי בראש ובראשונה חוקה, חוק יסוד, זכויות יסוד, שלטון החוק, יחסים בין רשויות שלטוניות, ביקורת שיפוטית, עילות הביקורת במשפט המנהלי, האופן שבו בוחרים שופטים ומי בוחר  אותם, ועוד…

אני מתפקד כראש לשכת עורכי הדין הסטטוטורית – ובעניין זה אנחנו דומים לכם, בשני התחומים קבע המחוקק קיומם של אירגונים סטטוטוריים, ולכן בעלי משמעות ציבורית מיוחדת. הדאגה לאינטרסים של עורכי הדין היא שבראש מעייני אבל, היא לא היחידה. ראש לשכת עורכי הדין, כמו גם אולי ראש לשכת שמאי המקרקעין, הינם אנשי ציבור מקצועיים, שיש להם גם תפקיד חברתי ואזרחי. כך לפחות אני תופס את תפקידי שלי. עריכת הדין אינה רק מקצוע רנטבילי. יש לה גם חשיבות ותפקיד ציבוריים. למשל, להגביר את הנגישות של האזרח החלש והמוחלש למשפט. או – לשמור על ערכים חברתיים בסיסיים, שהינם בלב הדמוקרטיה היהודית במדינת ישראל. למשל, הערך של השיוויון בפני החוק. 

לכן, כששר המשפטים מציע לפגוע בסמכויותיו של בית המשפט העליון בהקשרים שונים, אז אני מתייצב ומבקר אותו על כך. כי ההגנה על בית המשפט הגבוה לצדק היא בעיניי ההגנה על זכויותיו של החלש, של המיעוטים, של הפחות נחשב ושל הנשלט בחברה שלנו. והערך הזה הוא שבבסיס השיטה המשפטית והחברתית שלנו. אין הצדק לאירגון מקצועי משפטי סטטוטורי, העסוק רק בעצמו ובחבריו. בשביל זה יש הסתדרות עובדים ואירגוני מעסיקים, ואני לא מעוניין להשתייך אליהם. מכל מקום, לא במובן הזה. ואז, אני מוצא את עצמי שלם עם מצפוני האישי, המקצועי, הציבורי, אולם במחלוקת עם הרגולטור המשמעותי   שלי, שר המשפטים, שאנחנו כה תלויים בעזרתו בדרך ליישום עשרות שינויים ומטרות מקצועיות שונות. כללי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בכל הנושאים טעונים אישור של השר. האתיקה, הדין המשמעתי, הטיפול במתמחים, אפילו שינויי חקיקה בנושאים שונים – ללא תמיכת השר קשה לקדמם. ואם חס וחלילה השר ייפגע מאמירות של כראש הלשכה? ואם חס וחלילה תהפוכנה האמירות אישיות בעיניו? ואם חס וחלילה יחליט שלא להיות בשל כך ענייני? איך בכלל מודדים "ענייניות"? למרות הכל – אני אומר את דעתי. הלשכה מבטאה את דעתה. ונדמה לי, שאני אומר זאת, כדי לומר גם לכם, לרן, למחליפו העתידי, לכולכם – לומר את דעתכם בכל עניין, שיש בו נגיעה למקצוע שלכם, לאירגון שלכם, ואף להקשרים אחרים, שיש בהם כדי להוות חלק מההתייחסות המקצועית הרחבה אל תוך החברה בקירבה אתם פועלים כאנשי מקצוע. אין בכך כדי לפגוע באירגון. לדעתי, התנהלות כזו רק מחזקת אותו ומכבדת את מעמדו. למשל, כדוגמא ומבלי ליצור בכך דיון – כמי שעוסקים רבות בענייני אדמות המינהל, רשות הפתוח, הקרן הקיימת, האם תהייה השפעה על ערך קרקעות, אם תימסרנה לאזרחים שאינם יהודים, ומה בכלל דעתה של לשכת שמאי המקרקעין בעניין מקרקעין זה? אני לא סבור בשום פנים ואופן, למי שאולי הבין אותי לא נכון, שעל האירגון המקצועי להיות גם פוליטי. מה שפוליטי – אכן מחוץ לתחום. אבל, מה שפוליטי. לא מה שפוליטיקלי – קורקט. ותחליטו אתם  מה זה מה.

בעבר, אהב הציבור לתקוף את לשכת שמאי המקרקעין, שהיתה ידוע בהיותה גילדה צרה, המקשיחה את תנאי הקבלה לשירותיה ושומרת על עצמה. איך שהוא הצלחתם, יחד עם לשכת רואי החשבון, להרחיק את הזרקורים מעימכם. אבל מה שאיני מצליח להבין, הוא מדוע הם מכוונם כיום אלינו ועלינו, על עורכי הדין?! בתוך כשלוש שנים תמנה לשכת עורכי הדין כ- 50,000 חברים. גם אם נתייחס לקליפורניה כאל מדינה נפרדת, מדובר בשיא עולמי ללא תקדים ותחרות בעולם. עורך דין אחד מתוך 180 עד 190 איש באוכלוסיית המדינה. שערורייה שאין כדוגמתה. תסלחו לי על הביטוי – הזנייה מקצועית. בהכרח ירידה משמעותית ברמה. אלפי עורכי דין מובטלים. שכר טירחה נמוך וקשיי קיום מקצועיים אמיתיים. אולי אפילו מקצוע שיורי. כמו, לצערי, ההוראה. הייתי, ואני עדיין בעד עקרונות של שוק חופשי,  אבל מקצוע עריכת הדין כבר מהווה חריג שבחריגים, המצדיק סטייה מהעיקרון המנחה. לפיכך, אני מנצל במה זו כדי לברך את אותם 52% שעברו את הבחינה בסוף השבוע האחרון (69% מהניגשים אליה לראשונה), להצטער על אותם 48% (31% מהניגשים אליה לראשונה) שלא עברו, ולהודיע להם ולבאים אחריהם שהתוצאה הזו אינה מצערת אותי ולדעתי גם אין בה די. מבלי כל השפעה של לשכת עורכי הדין על ועדת הבחינות ועל הבחינה עצמה, ואין ללשכה השפעה על כך, אמשיך לעשות הכל כדי להקשות את הכניסה למקצוע ולדרוש איכויות גבוהות ככל האפשר מן העוסקים בו ומן המתכוונים לעסוק בו, שכן אין לנו ברירה אחרת.

חברים וחברות, לשכת עורכי הדין, האחות הגדולה (במספר חברים), תסייע לשמאי המקרקעין, ככל שתוכל, ככל שתתבקש וככל שיהיה באפשרותה להיענות לה. הלשכה, משמע הועד המרכזי שלה. אני מקוה שלא תהיה בעייה לתמוך בכוונת לשכת השמאים להסדיר את מעמדו של השמאי המכריע בהליכי בירור היטל ההשבחה ותביעות הפיצויים בגין נזקי תיכנון, נבחן לסייע בהתנגדות לשכת השמאים למנגנון שהוצע בנוגע לערעור על החלטות השמאי הממשלתי בהשגות על שומות מנהל מקרקעי ישראל, ונשב עם נציגיכם להבין את הצעתכם לחייב בחקיקה הגשתו של תיק מידע על מצב הזכויות בנכס מהמוכר לקונה.

לשכת עורכי הדין מקימה אירגון צרכנות בשיתוף עם רואי החשבון, והבטחתי שאעשה הכל לשלבכם בו. מדובר באירגון צרכני שיקיף תוך שלוש שנים לפחות כ- 65,000 צרכנים מקבוצת האוכלוסיה האיכותית ביותר, שאני יכול לתאר – עורכי דין, רואי חשבון, שמאים ואולי גם אחרים. המודל של "חבר" הוא שלנגד עיננו, ורק כמצב של ראשית פעילות ולאו דוקא כיעד סופי. נראה יותר שמאים בהשתלמויות מקצועיות של עורכי דין ולהיפך. נשתף פעולה בנושאי חקיקה, בעניינים שלא תהא בהם סתירה באינטרסים המקצועיים של אירגונינו. נבקש מכם להצטרף לפרוייקט הפרו-בונו שלנו, "שכר המיצווה", ולסייע לנו לעזור לחלשים ולעניים במתן עזרה מקצועית לאחר בדיקת זכאותם לכך.

ככלל אני מקוה, שאחרי כל הדברים האלה, עדיין תרצו להזמין אותי שוב לכאן בשנה הבאה.

תודה לכם ושיהא כנס יעיל ומעניין. 
נובמבר 07

השקת המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי הדין ע"ש דיוויד וינר ז"ל עו"ד יורי גיא-רון

מכובדיי,

נדמה לי, שהפעם האחרונה, בה עמדתי על במה באירוע רשמי, שנגע בדמותו ובזכרו של חברי, ד"ר דיוויד וינר ז"ל, היתה גם הפעם הראשונה והיחידה, שבה בכה ראש לשכת עורכי הדין באירוע רשמי בכל כמעט חמישים שנות תולדות הלשכה. אז, חשתי נבוך מאוד. לאור העובדה, שהיום אני מזכיר זאת שוב, כנראה שהיום אני פחות נבוך מכך. דמותו של דיוויד כסניגור מצטיין תהיה שזורה תמיד גם בדברי ימי לשכת עורכי הדין בישראל, כאות להתנהלות מכובדת, תרבותית (אגב שנת תרבות הדיון המשפטי), מקצועית, ישרה ומאוד מאוד אתית. לא פלא, שהמרכז לאתיקה ולאחריות מקצועית של עורכי דין במכללה למנהל בראשון לציון בחר בדמותו המקצועית והאנושית הטרגית של דיוויד, כסמל אישיותי למטרות הקמתו. יבורך כל מי שהיה שותף בהגות ובמימוש של רעיון זה.

מזה מספר שנים, שאני סבור, שיש להקים מרכז אתיקה אקדמאי למקצוע עריכת הדין בישראל. ריכוזם של פסקי הדין המשמעתיים, של החלטות ועדות האתיקה, של פסקי הדין השיפוטיים בערעורים, של התרבות האתית המקצועית המתפתחת, פיתוחה של התורה האתית ושל המחשבה האתית בעריכת הדין, טיפול ישיר באחריות המקצועית שלנו ולמול מקצועות אחרים, מחקר בינלאומי בתחום, ועוד ועוד עשייה ריכוזית מקצועית מהסוג שטרם נעשה באורח מקיף כזה. השילוב של הפן המעשי עם ריכוז הנתונים ועבודות המחקר, במסגרת מרכז כזה, היא שאלה לדיון. כלומר, הפצת מידע למשתמש, ולא רק ריכוזו ומיונו, נראית לי משימה הכרחית במרכז שכזה. מתן תשובות לפונים בקושיות אחרות, הוא כבר סוגייה מורכבת יותר. לו היה מרכז כזה קם בלשכת עורכי הדין, ויתכן שעוד יקום, היו הפניות לתשובות או למתן חוות דעת מופנות, מן הסתם, לגוף בעל הסמכות הסטטוטורית לעסוק בכך – ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. איני יודע כיצד דברים יתפתחו במרכז החדש כאן, אולם דומני, לימור, שזה הקשר, הראוי לתשומת לב, לעיון ולמחשבה.

ואם כבר הזכרתי את ראש המרכז, הרי שפיתוחה של האתיקה המקצועית שלנו כמקצוע חובה אקדמאי במהלך התואר, עידודם של יותר ויותר סטודנטים מוכשרים ללימודי המשך ולעבודות דוקטורט בתחום, הינם בודאי ממטרותיה של לשכת עורכי הדין בעידן הנוכחי.

אני מבקש שתרשו לי לומר מילה בעניין, שאין לו הקשר ישיר לנשוא ההתכנסות הערב. ולא, הפעם לא בעניין סמכויות היועץ המשפטי, שהינן כל כך אקטואליות, אלא בעניין ילדי העובדים הזרים. איני מצליח להבין ואיני מצליח לקבל את עמדתם של אלה, הסבורים שעל המדינה, המונה כ-7.5 מיליון נפש, לגרש מקרבה כ-1200 ילדים וילדות, שנולדו פה, חיים פה, מדברים עברית, לומדים בבתי הספר שלנו, אוהבים אותנו ומבקשים לקשור את חייהם עמנו. מאומה שסבלה כה רבות בעבר מיחס מנוכר ואכזר של עמי העולם, מעם שיודע על בשרו מה משמעותו של מעמד הפליט, ממי שמחויב לדאוג היטב לגר שבשעריו – מצופה מידה גבוהה יותר של אנושיות. אני מעיין בנימוקים שכנגד והנני רחוק מלהשתכנע מצידוקם. אני תקווה שהתוכנית הרעה הזו תיגנז באיבה.   

אני מבקש לברך את המכללה למנהל, את נשיאה, את דיקאן בית הספר למשפטים, את יו"ר הועד המנהל של המרכז וכמובן את ראש המרכז,על כינונו של מוסד כה חשוב במערכת המשפט בישראל.

עלו והצליחו.

המכללה למינהל ראשל"צ – 20.10.09

ציון שמות עורכי-דין במסמכי פרוטוקול, החלטות ופסקי דין עו"ד יורי גיא-רון

ת"א, ‏י"ב תמוז תשע"ט

‏15 יולי 2019                                                                                                                                 /   01482309

לכבוד

כב' השופט משה גל, מנהל בתי המשפט

הנהלת בתי המשפט

רח' כנפי נשרים 22                                                                                      בפקס: 02-6513191

ירושלים 95464       ובדוא"ל: menahel@court.gov.il

שלום רב,

במהלך השבועות האחרונים הולכות וגוברות הפניות ללשכה בכלל, ואליי בפרט, מצד עורכי דין בנושא הנדון. כידוע, שמות עוה"ד צוינו בעבר בפרוטוקולים, בהחלטות ובפסקי הדין כעניין שבשגרה. הטמעת מערכת נט המשפט הביאה, באופן חד צדדי וללא הודעה מוקדמת, לשינוי המצב.

הובא לידיעתי, שבתשובה לפנייתם של עוה"ד חנה ויעקב קלדרון, השיבם עו"ד ברק לייזר (מספרכם 07120509) בין השאר, כי במערכת הישנה הופיעו שמות באי כוח הצדדים במסמכי הפרוטוקול, ההחלטות ופסקי הדין – כברירת מחדל. במערכת נט המשפט, לעומת זאת, נתון הדבר לשיקול דעת השופט או המותב היושב בדין.

נושא זה נכלל במכתבו של עו"ד אלי שטרן מיום 11 באוגוסט 2009 בעניין ריכוז צרכי עוה"ד ממערכת נט המשפט. בתשובתכם מיום 1 בספטמבר 2009 (מספרכם 11889309), ציינתם כי "לאחרונה הוכנס שינוי בתוכנה לפיו ניתן לייצר תבנית הכוללת את שמות עורכי הדין המייצגים בתיק. נזכיר כי גם במערכת הישנה, הקלדנית הייתה מקלידה את פרטי עורכי הדין.".

עוד הובא לידיעתי, שנושא זה עלה גם בפגישת הצוות המשותף להנהלת בתי המשפט והלשכה מיום 2 בספטמבר 2009. כב' השופטת (בדימ') מיכאלה שידלובסקי-אור אישרה שהנהלת בתי המשפט מודעת לבעייתיות של הנושא מבחינתם של עוה"ד מצד אחד, אולם מצד שני ציינה, שקיימת בעייתיות, הנובעת משיטת שיוך עוה"ד ל"משפחות" במערכת נט המשפט. שיטה זו עלולה לגרום למצב, בו יתפרסמו שמות עורכי דין שכבר אינם רלוונטיים, על גבי פרוטוקולים והחלטות שנתנו לאחר עזיבתם את "משפחתם".  עם זאת, סוכם בפגישה הנ"ל, שהנושא ייבחן שנית על מנת להביאו לידי פתרון מהיר והולם.

__________________________________________________________________

רח' דניאל פריש 10, תל-אביב 64731,  טל. 03-6362200 פקס. 03-6918696

10 Daniel Frish St. Tel-Aviv  64731, Tel. 03-6362200 Fax  03-6918696

Site: http://www.israelbar.org.il  E-mail: vaadmerkazi@israelbar.org.il

לשכת עורכי – הדין בישראל

יורי גיא-רון, עו"ד

ראש הלשכה

להבנתי, פתרון אפשרי לבעיה ניתן למצוא באופן טכנולוגי (ע"י שינוי ברירת המחדל במערכת כך שתציג את שמות עוה"ד ו/או פתרון טכנולוגי אחר), או בדרך חלופית של הנחיית השופטים (או הקלדנים) ליישם באופן כולל את האפשרות, הקיימת במערכת, ולציין את שמות עוה"ד על גבי המסמכים שיוצאים מלפניהם.
אני מודע לכך, שידיה של הנהלת בתי המשפט מלאות ועסוקות בפתרונן של בעיות רבות ודחופות בכל הקשור להטמעתה של מערכת נט המשפט. עם זאת, בכל יום שעובר מתפרסמים (לרבות באינטרנט, בתוכנות המידע המשפטיות, בעיתונות וכד') מאות מסמכים ללא שמות באי כוח הצדדים, והעניין תלוי רק בגישתם של אלו מהשופטים אשר מודעים לנושא ונאותים לציין את שמותיהם של עוה"ד במסמכים

לפיכך, אודה אם תפעל לקדם בדחיפות מציאתו של פתרון לעניין זה.

בברכה, יורי גיא-רון

העתק: כב' השופטת (בדימ') מיכאלה שידלובסקי-אור, הממונה על מערכת נט המשפט מטעם מנהל בתי המשפט

עו"ד לינדה שפיר, מנכ"ל לשכת עורכי הדין

עו"ד יוסי ארנון, יו"ר פורום בתי משפט, לשכת עורכי הדין

עו"ד אלי שטרן, יו"ר ועדת מחשוב, לשכת עורכי הדין

עו"ד ברק לייזר, עוזר בכיר למנהל בתי המשפט

מר רביד שמואלי, ראש אגף בכיר למערכות מידע ומחשוב, הנהלת בתי המשפט

מר חיים גונן, הנהלת בתי המשפט

מר ירדן ירדני, הנהלת בתי המשפט

קריאת רחוב על שם דוד רוטלוי ז"ל עו"ד יורי גיא-רון

נכבדיי,

התכנסנו כאן על מנת להנציח את זכרו של עו"ד דוד רוטלוי ז"ל על ידי קריאת רחוב על שמו בעיר תל אביב. 

נאמר על עו"ד דוד רוטלוי ז"ל (על ידי אחיו, מר יאיר רוטלוי), כי היה חדור באהבת האדם ומגשר ברמ"ח איבריו בתקופה בה לא ידעו גישור מהו. בחייו השכיל לפתור סכסוכים בדרך של הסכמה ותמיד ניסה למצוא את הדרך הפרקטית לפתרון מחלוקות.

לאור תכונותיו אלה, לא היה ראוי ונכון יותר מלהנציח את זכרו על ידי הקמת מוסד לגישור. ואכן, משפחת רוטלוי ולשכת עורכי הדין חברו יחדיו לשם הקמת מוסד הגישור בלשכת עורכי הדין על שמו.

המוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי, אשר הוקם בלשכת עורכי הדין בסוף שנת 1999, הינו מהמובילים בתחום הגישור בארץ, ופועל להטמעתו של הגישור, להכשרת עורכי דין כמגשרים, לקידום מקצועיותם, למינוים בסכסוכים המופנים לגישור, ולעריכתם של גישורים פרו בונו לנזקקים.

למוסד הארצי לגישור מאגר מגשרים ובו רשומים יותר מ- 1000 עורכי-דין מגשרים, המסווגים לפי תחומי מומחיותם וניסיונם. כל עורך-דין, שהוסמך על-פי הדין לשמש כמגשר, רשאי להציע עצמו למוסד הגישור כמגשר. 

המוסד הארצי לגישור מפעיל גם את פרויקט הגישור המיוחד בשיתוף עם בתי משפט השלום במחוז המרכז. במסגרת פרויקט זה עורכי דין מגשרים בעלי ניסיון בגישור עורכים ללא תמורה גישורים בתיקי תביעות קטנות. ההיענות לפרויקט זה מצד עורכי הדין, מצד הנהלת בתי המשפט ואף מצד המתדיינים רבה מאוד. בתכנית הושגה עד כה הצלחה רבה של מגשרי המוסד בהבאת הצדדים להסדרי גישור.

כראש לשכת עורכי הדין, אני מברך על תרומתה של משפחת רוטלוי להקמת המוסד לגישור בלשכת עורכי הדין. גם אני מאמין בדרך הגישור ובפתרונם של סכסוכים בדרכי שלום. הנני  סבור, כי הגישור הוא מענה הולם בחברה שעברה בשנים האחרונות תהליך מוגבר של משפטיזציה, וכולם פונים אל בתי המשפט למציאת פתרון. לנוכח תהליך זה, מערכת המשפט מתמודדת עם עומס קשה מנשוא ולא מעניקה, לצערנו, את השירות ההולם לציבור.  גם לכן, אני סבור כי דרך הגישור היא הדרך הנכונה לא פעם לפתרון סכסוכים, ואין ספק שללשכת עורכי הדין תפקיד מרכזי בהטמעת ההליך בקרב עורכי הדין ובקרב הציבור.

במעמד זה ברצוני לברך גם את ראש עיריית תל אביב-יפו על ההחלטה לקרוא רחוב על שמו של עו"ד דוד רוטלוי המנוח בעיר תל אביב. קריאת רחוב על שמו של אדם בעל מורשת כמורשתו של עו"ד רוטלוי ז"ל מוסיפה נופך של כבוד ועומק לעיר שלנו.

ביום 22.5.08

יצירת אתר אינטרנט בעזרת WordPress.com
להתחיל