כנס משפט אזרחי של לשכת עורכי הדין עו"ד יורי גיא-רון

מכובדיי,  

אני שמח להיות כאן ומקווה שאתם נהנים מהכנס השנתי השלישי של משפט אזרחי בלשכת עורכי הדין.

מדובר בכנס גדול ומוצלח, הנילווה לכנס השנתי של הלשכה, שיערך השנה בין ה- 25 ל- 29 למאי. 

אני מבקש לברך את מארגני הכנס ובמיוחד את רלי לשם ואת מירי חדד-ספיר על ההצלחה באירגונו ובהתנהלותו. 

אני מונע להיות פעיל בלשכת עורכי הדין משני טעמים מרכזיים:    הראשון – הגנה על זכויות אדם ושמירה על שלטון החוק.     

השני – הגנה על מערכת המשפט בישראל ועל בתי המשפט

כראש הלשכה שמתי לי למטרה עיקרית לפעול למען כבוד המקצוע, יוקרתו ואיכותו, הן בשמו של המקצוע עצמו והן למען העוסקים בו ולמען מוסדותיו המייצגים.       

רבדי הפעילות להשגתו של חזון מעשי זה הינם מבחינתי שלושה:   

האחד – למול מערכות השלטון: הכנסת, הממשלה, בתי המשפט והשופטים. 

השני – למול חברותנו וחברינו, חברי לשכת עורכי הדין.

והשלישי – למול הציבור, בקירבו מצויים גם רוב לקוחותנו.  

העשייה בלשכה הינה, לפיכך, מבחינתי פונקציה של המטרה האמורה, לצד מימושם, גם הוא ברוח דומה, של תפקידינו הסטטוטורים המחוייבים – אתיקה, דין משמעתי, פיקוח על ההתמחות וקבלה ללשכה.    

1. הדרך המעשית למימושה של אמירה מהותית זו מתפתלת באמצעות פרוייקטים, המצויים בפעילות של שימור ושיפור, דוגמת: מכון ההשתלמות של הלשכה, שעובר השנה תהליך של עיבוי ושל הרחבת פעילותו; תוכנית "שכר מצווה" של הלשכה (2000 עורכי דין מתנדבים) שהורחבה לפורום הסיוע המשפטי, הכולל פעילות נוספת למול הסניגוריה הציבורית, הסיוע המשפטי הממשלתי והאירגונים החברתיים, מערך ההשמה של הלשכה, שיעילותו ואופן ניהולו נבדקו בחודשים האחרונים ומצויים כעת טרם רפורמה מקיפה; מכון הגישור של הלשכה, שנותר לעסוק בפרקטיקום בלבד, כאשר קורס הגישור המיר את ביתו העיקרי למכון ההשתלמות; ההוצאה לאור של הלשכה, שלאחרונה החלה להפעיל בשיתוף מכון ההשתלמות גם קורס הכנה לבחינות הלשכה; הכנס השנתי באילת; וקרן הסיוע לעורכי הדין במצוקה.

1. דרך זו מתממשת גם באמצעות פרוייקטים ויוזמות חדשות דוגמת:
2. הקמת מכון בוררות חדש (בהוספת מסלול בוררות חדש בחוק והעברת הסמכויות של ראש הלשכה וראשי המחוזות למכון); הנהגת חובת ביטוח מקצועי (מונה צוות המגבש בימים אלה את מסקנותיו ליישומה של הרפורמה בתחום זה); קביעתה של השתלמות מנדטורית או לפחות סמי-מנדטורית שנתית לכל עורך דין, נושא שמצוי בבחינה ע"י ועדה מיוחדת שהקמנו לפני כשלושה חודשים בראשותו של פרופ' יעקב נאמן; מחשבה על פרוייקט חדש בתחום הנאמנויות; בחינת הרעיון להקים בית ספר למתמחים בלשכה. שינוי מתכונתו ההמונית לטעמי של טקס ההסמכה; הסדרה של בעלי תפקידים בשכר ע"י בתי המשפט (נאמנויות, מנהלי עיזבון, כונסים, מפרקים, מומחים, מגשרים , בוררים, וכו'); הקמת צוות בכיר בלשכה, העוסק בהגברת ההשמה לעורכי דין בשירות הציבורי, ובמיוחד בקרב אוכלוסיות מקופחות כבני מיעוטים, אנשים עם מוגבלויות ועולים חדשים. הקמת פורום כנסת ודגש על מעורבות הלשכה בבית המחוקקים ועוד קודם לכן במהלך שלבי הכנתם של תזכירי החוק ואישורם של הרעיונות בועדת השרים לענייני חקיקה. התעקשות על שיתוף הלשכה בכל ועדה, צוות עבודה, או מימושו של רעיון בתחום עולם המשפט בארץ (בהקשר זה – אנו פועלים למשל בשיתוף עם ועדת רונן בעניין ייעול ההליך המשפטי, וזאת לאחר שהוברר לנו שמדובר בועדה פנימית של הנהלת בתי המשפט ולא ניתן למנות לה נציג רשמי של הלשכה); לעומת זאת, קרוב לודאי שללשכה יהיה נציג בפורום "שולחן עגול", שהוקם בין משרד ראש הממשלה לבין משרדה של יו"ר הכנסת, ושמתעתד לעסוק בסוגיות שביחסים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. הרחבת פעילויות הלשכה בתוך הקהילה שסביבנו (למשל: ועדת דורנר בתחום החינוך המיוחד, סיוע לנפגעי חפציבה, השמה לאקדמאים אתיופים וכו'); ניהולו של מאבק להקשחת תנאי הכניסה למקצוע; הזרמת כספים והרחבת המשאבים למאבק בהסגת גבול המקצוע והקמתו של אירגון או מועדון הצרכנות של הלשכה ברמה ובאיכות שלא היו בלשכה ובאופן שיחסוך לכולנו, כך אני מקווה, הרבה מעבר לדמי החבר השנתיים (הצטרפות של לשכת רואי החשבון ואיגוד השמאיים).

בהקשרים הקרובים אולי יותר לתחום המשפט האזרחי, אני מבקש להזכיר רק כמה מן הנושאים והרעיונות שעסקנו בהם לאחרונה ונמשיך לעסוק בהם בעת הקרובה:

• בכוונתי לפעול לכינונה של ערכאת שיפוט רביעית – בית המשפט לערעורים. יש הסבורים, כמו מנהל בתי המשפט הנוכחי, כי על הערכאה האמורה לשמש ערכאת ערעור ישירה הן לבית המשפט המחוזי והן לבית משפט השלום. אני סבור, מבלי לעסוק כעת בפרטי העניין, שזו תהא שגיאה. יש להנהיג מבנה היררכי של ארבע ערכאות. רעיון זה הועלה על ידי בפני כב' נשיאת בית המשפט העליון כבר בראשית שנת 2007 ונפל על אוזניים קשובות. נדמה לי שזו גם עמדתה היום של הנשיאה, שכבר החלה לפעול ליישומה.
  
• ביוזמתה של נשיאת בית המשפט העליון התנהל במהלך השבועות האחרונים בבית המשפט המחוזי בירושלים פיילוט של מה שמכונה על ידי הנשיאה "שמיעת תיק מיום ליום". צוות של הלשכה מלווה את הפיילוט, המתנהל ע"י כב' השופטת מוסיה ארד, נשיאת בית המשפט המחוזי בבירה. אני מבין שהתוצאות טובות, ומקווה שנדע ליישם כוונה עקרונית זו בהקדם, תוך שילוב יתרונותיה של שיטה דיונית זו עם ההתמודדות למול החששות מפניה, למשל החשש מפני סתימת יומנו של עורך הדין באופן בלתי אפשרי ובלתי מתואם. אגב, "מיום ליום" משמעו לגירסת הנשיאה, בשלב זה, "פעמיים בשבוע".
• בכוונתי ליזום בלשכה הצעת חוק לאיפשורו של מסלול בוררות חדש, לאו דוקא במקום זה הקיים בדין, לפיו תתנהלנה בוררויות כערכאה ראשונה אצל עורכי דין ושופטים בדימוס שיכהנו כבוררים, הפועלים על פי דיני הראיות והנדרשים לנמק את החלטותיהם באורח מפורט ומקצועי. על הליך זה ניתן יהיה להגיש ערעור לבתי המשפט, אשר יישמע בפני דן יחיד ויוגש לבית המשפט, לפי הסמכות העניינית. עקרונות של יעילות, מקצועיות, הגנה מפני בעייתיות הנובעת מקיומה של ערכאה סמכותית יחידה, קיצור התמשכות הליכים, היעדר חשש מפני עקיפת המערכת השיפוטית, הרחבת מקורות שכר הטירחה לעורכי הדין, כולם מתממשים ביישומו המושכל של רעיון זה. (בהמשך לשיחתי עם עורך דין מוטי גלוסקה מאמש, אציין רק שהנהגתה של ערכאת עירעור בוררת נוספת על ערכאת עירעור ראשונית נראית בעיניי כגישה שאפשר ליישמה במסגרת פיתוחו של מסלול הבוררות הקיים היום בדין).
• גובה הוצאות המשפט הנפסקות – ועדת סדר דין אזרחי בפורום בתי המשפט של הלשכה, בראשות עו"ד יוסי אשכנזי, גיבשה עמדה, לפיה ההוצאות הנפסקות אינן ריאליות ביחס להוצאות האמיתיות הנדרשות לניהול ההליך. הוועדה עובדת על טיוטת הצעה לתיקון תקנות סדר הדין האזרחי בנושא הוצאות משפט. יצויין רק, שדעתי כמעט הפוכה. לדידי, ככלל פסיקת הוצאות ריאליות עלולות לאיים ואף לחסום פנייה לגיטימית לבתי המשפט מקרב האוכלוסיות המוחלשות. הגברת הנגישות למשפט בחברה דמוקרטית הינו עיקרון חשוב יותר מזה שאולי יהיה מוגן, ואולי לא, ע"י הנהגת הוצאות משפט ריאליות.
• תקנות 497א ו-497ג לתקנות סדר הדין האזרחי – המצאה בפקס ובדואר אלקטרוני – לאחר דיון בועדת סדרי דין (אזרחי) ובוועדת מחשוב והבעת עמדתן בפני הוועד המרכזי, קבעה השבוע הלשכה, באמצעות הוועד, כי התקנות החדשות, המטילות חזקה, לפיה די באישור שליחה לצורך ביצוע מסירה, אינן סבירות. עמדת הלשכה הינה, כי יש לשנות את התקנות כך שהחזקה תהיה חלוטה, רק אם יתקבל אישור מסירה טלפוני או פוזיטיבי אחר להודעת הדוא"ל או הפקס. אם לא, יוכל עורך הדין לסתור את החזקה בהודעתו כי המסמך לא נמסר לו (לא הגיע ליעדו).

בפעם הראשונה מאז נבחרתי לכהן כראש הלשכה בקיץ האחרון, ניסיתי 

לומר דברים פומביים, מבלי להתייחס לסאגה, המכונה בתקשורת 

"יחסי בייניש – פרידמן". כמעט הצלחתי. אולם בכל זאת, כמה הערות 

כותרתיות בלבד:

• אין לשנות בשום פנים ואופן את הרכבה המאוזן והמוצלח של הועדה לבחירת שופטים.
• בג"ץ תמיד, אבל תמיד, יהיה עדיף על כל ערכאה בינלאומית.
• בית המשפט העליון לא פעל, אינו פועל ולא יפעל חס וחלילה כמפלגה, חילונית או דתית.
• לחלקים נרחבים מהביקורות כנגד בית המשפט העליון בשנות ה-90 של המאה הקודמת, גם לשיטתם של המבקרים, כבר אין כל שחר בבית המשפט העליון הנוכחי. די בקריאת פסקי דין עדכניים באורח שוטף או במבט פרסונלי חטוף לעבר שופטי בית המשפט העליון בהווה או בבחינת התנהלותם של נציגי בית המשפט העליון בועדה לבחירת שופטים, כדי להיווכח בכך. 
• מי שסבור, שלאור המגמה השיטתית, יש להתנגד לכל ההצעות החדשות המועלות ע"י שר המשפטים, חוטא לעיקרון, לפיו מן הראוי לבחון גם הצעות אלה, כמו כל רעיון או פעולה אחרים,  אך ורק באורח ענייני, מקצועי ואובייקטיבי. אחרת, הפוסל במומו פוסל. ועדת האיתור לבחירת נשיאים וסגני נשיאים, להבדיל מועדת בחירה, היא למשל רעיון ראוי ונכון.

בשמה של כל מערכת המשפט בישראל, כך אני מקווה, אני מאושר שבמהלך שנות ה-2000 בכלל, ומאז החל לכהן השר האחרון בפרט, מתמנים עורכי דין פרטיים לשפיטה בערכאות גבוהות. זו אינה דרך המינוי הרווחת ככלל וגם אינה צריכה להיות, אולם נכון לה למערכת השיפוט להתרענן מידי פעם מבחוץ. התנהלות כזו רק תייטיב עימה. שתי דוגמאות, מן הסוג המובחר ביותר, נוטלות חלק במהלכו של כנס זה, ואני משוכנע שאבטא את רחשי כולנו אם אומר שאנו גאים בכם מאוד.

תודה לכם על שהזמנתם אותי להיות כאן אתכם, סליחה שהארכתי ושיהיה לכולנו חג פורים שמח ושקט.

ים המלח, 6-8 מרץ, 2008