השקת המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי הדין ע"ש דיוויד וינר ז"ל עו"ד יורי גיא-רון

מכובדיי,

נדמה לי, שהפעם האחרונה, בה עמדתי על במה באירוע רשמי, שנגע בדמותו ובזכרו של חברי, ד"ר דיוויד וינר ז"ל, היתה גם הפעם הראשונה והיחידה, שבה בכה ראש לשכת עורכי הדין באירוע רשמי בכל כמעט חמישים שנות תולדות הלשכה. אז, חשתי נבוך מאוד. לאור העובדה, שהיום אני מזכיר זאת שוב, כנראה שהיום אני פחות נבוך מכך. דמותו של דיוויד כסניגור מצטיין תהיה שזורה תמיד גם בדברי ימי לשכת עורכי הדין בישראל, כאות להתנהלות מכובדת, תרבותית (אגב שנת תרבות הדיון המשפטי), מקצועית, ישרה ומאוד מאוד אתית. לא פלא, שהמרכז לאתיקה ולאחריות מקצועית של עורכי דין במכללה למנהל בראשון לציון בחר בדמותו המקצועית והאנושית הטרגית של דיוויד, כסמל אישיותי למטרות הקמתו. יבורך כל מי שהיה שותף בהגות ובמימוש של רעיון זה.

מזה מספר שנים, שאני סבור, שיש להקים מרכז אתיקה אקדמאי למקצוע עריכת הדין בישראל. ריכוזם של פסקי הדין המשמעתיים, של החלטות ועדות האתיקה, של פסקי הדין השיפוטיים בערעורים, של התרבות האתית המקצועית המתפתחת, פיתוחה של התורה האתית ושל המחשבה האתית בעריכת הדין, טיפול ישיר באחריות המקצועית שלנו ולמול מקצועות אחרים, מחקר בינלאומי בתחום, ועוד ועוד עשייה ריכוזית מקצועית מהסוג שטרם נעשה באורח מקיף כזה. השילוב של הפן המעשי עם ריכוז הנתונים ועבודות המחקר, במסגרת מרכז כזה, היא שאלה לדיון. כלומר, הפצת מידע למשתמש, ולא רק ריכוזו ומיונו, נראית לי משימה הכרחית במרכז שכזה. מתן תשובות לפונים בקושיות אחרות, הוא כבר סוגייה מורכבת יותר. לו היה מרכז כזה קם בלשכת עורכי הדין, ויתכן שעוד יקום, היו הפניות לתשובות או למתן חוות דעת מופנות, מן הסתם, לגוף בעל הסמכות הסטטוטורית לעסוק בכך – ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. איני יודע כיצד דברים יתפתחו במרכז החדש כאן, אולם דומני, לימור, שזה הקשר, הראוי לתשומת לב, לעיון ולמחשבה.

ואם כבר הזכרתי את ראש המרכז, הרי שפיתוחה של האתיקה המקצועית שלנו כמקצוע חובה אקדמאי במהלך התואר, עידודם של יותר ויותר סטודנטים מוכשרים ללימודי המשך ולעבודות דוקטורט בתחום, הינם בודאי ממטרותיה של לשכת עורכי הדין בעידן הנוכחי.

אני מבקש שתרשו לי לומר מילה בעניין, שאין לו הקשר ישיר לנשוא ההתכנסות הערב. ולא, הפעם לא בעניין סמכויות היועץ המשפטי, שהינן כל כך אקטואליות, אלא בעניין ילדי העובדים הזרים. איני מצליח להבין ואיני מצליח לקבל את עמדתם של אלה, הסבורים שעל המדינה, המונה כ-7.5 מיליון נפש, לגרש מקרבה כ-1200 ילדים וילדות, שנולדו פה, חיים פה, מדברים עברית, לומדים בבתי הספר שלנו, אוהבים אותנו ומבקשים לקשור את חייהם עמנו. מאומה שסבלה כה רבות בעבר מיחס מנוכר ואכזר של עמי העולם, מעם שיודע על בשרו מה משמעותו של מעמד הפליט, ממי שמחויב לדאוג היטב לגר שבשעריו – מצופה מידה גבוהה יותר של אנושיות. אני מעיין בנימוקים שכנגד והנני רחוק מלהשתכנע מצידוקם. אני תקווה שהתוכנית הרעה הזו תיגנז באיבה.   

אני מבקש לברך את המכללה למנהל, את נשיאה, את דיקאן בית הספר למשפטים, את יו"ר הועד המנהל של המרכז וכמובן את ראש המרכז,על כינונו של מוסד כה חשוב במערכת המשפט בישראל.

עלו והצליחו.

המכללה למינהל ראשל"צ – 20.10.09

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירת אתר אינטרנט בעזרת WordPress.com
להתחיל
%d בלוגרים אהבו את זה: