דיון בפורום חי באתר YNET – שאלות ותשובות עו"ד יורי גיא-רון

שנת היובל – כיצד נערכת הלשכה לציון יובל להיווסדה? מה החגיגות הצפויות?

בין האירועים שצפויים להתקיים השנה: הכנס השנתי בסימן יובל ללשכה, ישיבה מיוחדת של כנסת ישראל לכבוד לשכת עורכי הדין ויום עיון מיוחד בכנסת, וב-22.2.11 יתקיים אירוע היובל המרכזי בירושלים, ערב חגיגי בתיאטרון ירושלים, בערב יושק ספר היובל בעריכת העיתונאית יעל גבירץ, ויתקיים מופע אמנותי. בנוסף לאירועים אלו, תקיים השלכה במהלך שנת היובל אירועים נוספים, בניהם כנס ה-IBA בישראל, תערוכת תמונות, תערוכת נודדת של עורכי דין יוצרים, ציון יום האישה בים המלח (שני מחזורים בחודש פברואר 2011), סופשבוע של בריאות וספורט מלון לאונרדו – ים המלח (24-26.2.11), סופשבוע עם תיאטרון בית לסין באילת (17-20.3.11), סוף שבוע עם האופרה הישראלית באילת (24-27.3.11), יום ספורט משפחתי במכון וינגייט (15.4.11).

מה התקציב שהוקצב לצורך החגיגות? היו לאחרונה קריאות של עורכי דין שונים שהתקציב גבוה מדי. מה דעתך בעניין זה?

500 אלף ₪. הלשכה הוקמה בשנת 1961 כגוף סטטוטורי, ומהווה כיום גוף מקצועי וציבורי הן לחבריה והן לכלל אזרחי המדינה, גוף הניצב בחזית המאבקים הציבוריים והמשפטיים להגנה על שלטון החוק וזכויות אדם. שנת היובל של הלשכה תהיה גדושה באירועים שוטפים ומיוחדים ששיאם באירוע המרכזי בירושלים, אשר ידגישו את חשיבותה של הלשכה לציבור עורכי הדין ולחברה בישראל. התקציב שהוקצה לחגיגות היובל הוא בהחלט סביר ואף נמוך ביחס לארועים מקבילים שנערכו על ידי גופים בסדר גודל של הלשכה.

הצטרפת ללשכה לפני 26 שנים. מה השתנה בלשכה בשנים אלו? 

הלשכה השתנתה לבלי היכר. מלשכה של כ – 2,000 עורכי דין הפכנו ללשכה המונה כ-47,000 עורכי דין. אחד מכל 160 אזרחים הוא עורך דין. אנחנו מקום ראשון בעולם. מדובר בנתון שערורייתי למקצוע. הלשכה הפכה מאיגוד מקצועי לגוף ציבורי חשוב ובולט בפעילותו במערכת המשפט, שכאמור צריך לנהל מאגר של כ-47,000 עורכי דין. בנוסף, הלשכה הרחיבה את פעילויותיה למען החברים באופן ניכר, מעבר לסמכויות החובה – פיקוח ורישום מתמחים, הסמכת עורכי דין, אתיקה ודין משמעתי – פרסומים מקצועיים, אתר אינטרנט, מכון ההשתלמות, 9 שלוחות ברחבי הארץ, פרו בונו – סיוע משפטי חינם למיעוטי יכולת, כנס שנתי, מועדון צרכנות ייחודי, מוסד בוררות, צוות פיקוח בתי מעצר, מכון גישור, אתר אינטרנט, קרן סיוע לחברים במצוקה ומערך הלוואות לחברים, מערך השמה שתקציבו הוכפל והגנה משפטית כנגד המבקשים להסיג את גבול המקצוע (שתקציבה הוגדל מאוד), מאבק מפורט כנגד ההצפה ולשמירה על הרמה המקצועית הראויה, פעילות ענפה בכנסת ועוד.

בחירות ללשכה: מועד סופי – יום ג', 21.6.11

האם אתה מתכונן להתמודד לקדנציה נוספת?

היו בעבר קריאות להגבלת מימון המועמדים לבחירות של הלשכה. הדבר לא יצא לפועל. האם אתה סבור שכך צריך לפעול ולהגביל את המימון / השקעה? האם יש בכוונתך לפעול בנושא?

לא רק שאני בעד הסדרת העניין, זה רעיון שלי. מיד לאחר שנכנסתי לתפקידי, כבר בתחילת הקדנציה, דרשתי מיו"ר המועצה הארצית להסדיר את נושא מימון הקמפיינים וכללי הפרסום של המועמדים השונים. אני מקווה שיו"ר המועצה הארצית ימצא זמן לטפל בסוגיה זו עוד לפני הבחירות הבאות

האם הבחירות הן על תפיסת עולם שונות בין המתמודדים?

מצב המקצוע

מקצוע עריכת הדין נקלע למשבר חריף בשנים האחרונות.

עם הצטרפותם של המוסמכים החדשים, יגיע מספר עורכי הדין לשיא חדש של למעלה מ- 47,000, ובתוך כשלוש שנים ימנה כ-60 אלף איש.

צריך להיות ברור לכולם – לממשלה, לחברי הכנסת, לאנשי האקדמיה ואפילו למתמחים ולסטודנטים, כך אי אפשר להמשיך ולנהל את הסדרתו של מקצוע עריכת הדין בישראל, שרמתו הולכת ומתדרדרת. מתי נתעורר? כשנגיע לעורך דין ה – 100 אלף באוכלוסיה, המונה רק 8 – 9 מיליון נפש? איזו גילדה סגורה היינו, כאשר רק בעשור האחרון הוכפל מספרינו ואף יותר מכך? ייחודיות המצב המקצועי הבעייתי שלנו בישראל ידועה כבר לציבור, שהינו הניזוק העיקרי ממנה. 

הפתרון המלא למצבו של מקצוע עריכת הדין בישראל (למשל, כמו מיכסה שנתית של סטודנטים למשפטים בישראל או כמו דרישה לתואר שני כתנאי להתמחות) אינו מצוי בתכנית הלשכה. תכנית לשכת עורכי הדין היא פשרה בין עמדת שר המשפטים, משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין, הסטודנטים, מבקרי התכנית הצפויה ומנתחי ההשוואות למול מדינות העולם. 

מה אם כן נכלל בתכנית הלשכה? – הנהגתו של מוסד נציב תלונות של מתמחים במשרד המשפטים, הקמתו של בית ספר מעשי למתמחים שיחליף גם את הקורסים לבחינות ההסמכה, הפחתת עלויות ההכנה לבחינות בלמעלה מ – 60% ועפ"י תכנית שר המשפטים בכ – 90%, שינוי מתכונת בחינות ההסמכה מבחינת זיכרון (בחינה שערורייתית בעיניי, המיועדת ל"תוכים") לבחינת התמצאות, הבוחנת חכמה מקצועית ואנליטיות, והגברה משמעותית של הפיקוח המעשי על ההתמחות, הן כלפי המאמנים והן כלפי המתמחים. האם אלה שינויים "איומים ונוראיים"? 

אמנם, התכנית כוללת סוף סוף גם טיפול בלב הבעיה ההכשרתית – הארכת תקופת ההכשרה המעשית לשנתיים (ולא פחות מכך), אולם זאת רק לגבי מי שטרם החל כלל ללמוד משפטים. כלומר, לא מתוכנן שום שינוי לגבי מי שמצוי כבר היום בשלב כלשהוא של תהליך ההכשרה. כיום יש למעלה מ – 25 אלף מאמנים וחלקם אף רשאי לאמן שני מתמחים. עדיין, עובדה היא שעשרות רבות, ולעיתים מאות, מתקשים מאוד לאתר מקום התמחות, משום שבמצב הקיים עורכי הדין מעדיפים ברובם להעסיק עורכי דין צעירים על פני מתמחים. 

תכנית הלשכה לרמת המקצוע טובה לסטודנטים ולמתמחים. הארכת ההתמחות תתרום מאוד להכשרת עורכי הדין הצעירים שבדרך, לאטרקטיביות של ההתמחות ולאופק הקידום המקצועי של המתמחים במשרד המאמן. התכנית מהווה שינוי מינורי יחסית לדרסטיות הדרושה לשיפורה המלא של רמת המקצוע, שמושפעת בין היתר גם מפתיחת שורותיו של המקצוע כמעט לכל דיכפין.

האם לא הגיע העת לבצע רפורמה בתחום הפרסום של עו"ד, להוריד את החסמים והמגבלות החמורות בתחום?

תרבות הדיון – מה עושה הלשכה כדי לשמור על רמת ואיכות תרבות הדיון, שבשנים האחרונות אנו עדים להתפוררות של כל החסמים שהיו בעבר בתחום?

שנת המשפט שחלפה, תש"ע, הוכרזה כשנת תרבות הדיון בבתי המשפט. בהתאם לכך הוחלט, כי שינוי תרבות הדיון יוצב כיעד מרכזי ובכלל זה שיפור מערכת היחסים שבין עורכי הדין ובתי המשפט

במסגרת זו, הוקם צוות משותף של לשכת עורכי הדין והנהלת בתי המשפט לגיבוש המלצות מעשיות לשיפור ההתנהלות באולמות המשפט. הצוות החליט כי לשכת עורכי הדין  ומערכת בתי המשפט יגבשו כל אחת קוד התנהגות מטעמה, אשר יכלול דגשים לכללי התנהגות באולם בית המשפט הן על ידי עורכי הדין והן על ידי השופטים, שעיקרם שמירת הכבוד ודרך ארץ בכל הנוגע לאופן ניהול דיון באולם בית המשפט ובכלל זה, הקפדה על שמירה על כבוד הדדי, שימוש בשפה ראויה ומכובדת, התחשבות הדדית, הקפדה על לבוש הולם, הקפדה על ניהול דיון באופן מכובד, הימנעות מהפרעה להליך השיפוטי, שמירה על כללי הדיון, הקפדה על עמידה במועדים ובהנחיות בית המשפט. 

הנוסח המוצע של קוד ההתנהגות מטעם לשכת עורכי הדין וכך גם הנוסח המוצע של קוד ההתנהגות מטעם מערכת בתי המשפט הועברו לאחרונה אל הוועדה המשותפת שהוקמה על ידי נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת דורית ביניש,  וראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, בראשות כבוד השופטת בדימוס טובה שטרסברג כהן, לצורך קיום דיון וגיבוש נוסח סופי של הקודים כחלק מהמלצותיה הרחבות של הועדה בנושא תרבות הדיון.

מחוזות הלשכה: תסביר בבקשה את עמדתך בוויכוח המתנהל בימים אלו בינך לבין דורון ברזילי בעניין זה?

לכל מי שנכח בדיון בועדת החוקה, ברור מאליו שכל חברי הכנסת בוועדה חשו אי נוחות רבה מהצעת החוק כפי שהוגשה ומהתערבות הכנסת בענייניה הפנימיים של לשכת עורכי הדין.

אפילו מציע ההצעה, חה"כ כרמל שאמה, שהבין ביום הדיון את משמעותה באופן מלא, הגיש בסיום ההצבעה רוויזיה על הצעתו הוא, והתוצאה היא שהועדה תנהל דיון נוסף בהצעה, במטרה לפשר בין העמדות הקוטביות בהקשרה בלשכה.

מצחיק לשמוע שבוועד מחוז תל אביב, שהינו הועד העשיר ביותר בלשכה, יש מי שטוען לקיפוח במתן השירותים הניתנים לחברים במחוז.

כל חברי הלשכה משלמים את אותם דמי החבר והם זכאים לאותם שירותים. מעולם לא סבלו חברי מחוז תל אביב משירותים מופחתים ביחס לחברים במחוזות אחרים. ההפך הוא הנכון.

אנו מקווים ומשוכנעים שבמהלך הרוויזיה, יעצור אפילו חה"כ כרמל שאמה עצמו, את הפגיעה המיותרת והבלתי ברורה הזו של הכנסת, בחברי הפריפריה בלשכת עורכי הדין ואת ההתערבות המיותרת בענייניה של הלשכה בשנת בחירות.

איננו עוסקים בעמדות של נבחרים בהווה, אלא בהצעה הרסנית למבנה הלשכה לאורך דורות.

פשיטת משרד התמ"ת על משרדי עו"ד: 

מדוע הלשכה לא עושה דבר בעניין זה ומשאירה את הטיפול בנושא למשרד התמ"ת? 

האם זה נכון שמכיוון שהלשכה היינה גוף פוליטי יש בעיה קשה לאכוף את זכויות עו"ד הצעירים והמתמחים?

אני מבין את הצורך של משרד התמ"ת לממש מדי פעם את סמכותו לבדיקת תנאי העסקתם של מועסקים בכל ענפי המשק וככלל מדובר בעשייה חשובה וחיובית. לשכת עורכי הדין בראשותי קיבלה החלטה, לפיה יש לשלם למתמחים שכר עבור שעות נוספות. חשוב לציין, כי לשכת עורכי הדין  הידקה זה מכבר את מערך הפיקוח על המתמחים. כל תלונה שמגיעה מטופלת, וככל שהיא מוצדקת ננקטים הליכים משמעתיים בגינה. בנוסף, הרפורמה בהתמחות שמובילה הלשכה במהלך השנים האחרונות, ואשר גובשה לכדי תזכיר חוק, כוללת הגברת מערך הפיקוח על המתמחים, וכן הקמת משרד נציב תלונות למתמחים במשרד המשפטים. הלשכה פועלת לקידום תזכיר החוק בהליכי החקיקה בכנסת.

מערכת המשפט:

שביתת הפרקליטים – מה עשתה הלשכה כדי לנסות ולפתור את המחלוקת בנושא? האם נעשה די?

קראתי ואני קורא גם היום לראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, להתערב בסוגיה על מנת להביא את הצדדים להתיישב לשולחן המשא ומתן עד לסיום הסכסוך ובמידת הצורך אף למינוי נציג מטעמו שילווה את המו"מ עד שיגיעו להבנות הדרושות.

בפניותיי בנושא אל שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן ושר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, קראתי לעשיית מאמץ משותף להידברות וגילוי פתיחות בהתייחס לכל נושא השנוי במחלוקת עם הפרקליטים, לרבות טבלאות שכרם וכן לעשיית שימוש במתווה התקופתי הקצוב למו"מ בין הפרקליטים למדינה, שהתווה השר נאמן, בניסיונות להגיע להסדר בנושא. 

או-

עוד בחודש אוקטובר נפגשתי עם יו"ר ארגון פרקליטי המדינה, והוצגה בפני תמונת מצב מדאיגה מאוד, לפיה השינוי הדרמטי שחל בעשור השנים האחרונות הן בארגון הפנימי של הפרקליטות וכוח האדם שלה והן בתנאי עבודתם של הפרקליטים, גרם לפגיעה קשה בתנאי עבודתם ובשכרם של הפרקליטים למול עובדי ציבור אחרים. לאחר שהוכרזה השביתה, פניתי מספר פעמים לשרי המשפטים והאוצר, בבקשה לסיים את המחלוקת. הבהרתי, כי לשכת עורכי-הדין היינה הארגון המקצועי של כל המשפטנים בשירות המדינה, ובכלל זה עמיתנו בפרקליטות, וכי סכסוך העבודה עליו הכריז ארגון הפרקליטים מחייב התייחסות מערכתית ושינוי מעשי, שהרי מאבקם של הפרקליטים הוא בסופו של דבר על מנת שהפרקליטות תוכל להמשיך ולמלא את תפקידה המקצועי וחובתה הציבורית בהצלחה ובנאמנות.

פניתי בראשית השבוע גם לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, והבהרתי, כי אין לי אלא להסכים עם נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, שהתבטאה בדבר הנזק העצום שנגרם למערכת המשפט ולציבור בעקבות השביתה, שסיומה אינו נראה באופק. כפועל יוצא מן השביתה נדחים דיונים או לחליפין מתקיימים דיונים ללא נוכחות פרקליטים. השפעתה של השביתה תורגש היטב גם לאחר שתסתיים, וזאת במערכת שאף ללא השביתה סובלת מעומס ועינויי דין בולטים.

שופטים: מהו השופט המושלם בעיניך?

אני סבור כי אין אחדות מחשבתית בתשובה לשאלה הזו. כל שופט שונה משופט אחר. השוני נובע מחינוכנו, ממבנה אישיותנו ומהשקפות על העולם בו אנו חיים.

שופט ראוי בעיני הוא שופט המביא עמו אנושיות, מקצועיות שיפוטית, מנהיגות, כישורים אירגוניים וניהוליים, יחסי עבודה טובים.

פתרון סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות: עמדתך? 

שיטות ליישוב סכסוכים שאינן נעזרות במערכת בתי המשפט של המדינה קיבלו הכרה הן בציבור הרחב, הן בקהילה המשפטית והן בחוק, זאת עקב העומס הגובר על מערכת בתי המשפט. שופטים רבים מצאו כי שיטות אלו הן אמצעי מקובל להורדת העומס מן המערכת, ומהווים דרך הוגנת וישרה לסיום סכסוכים, ובדרך כלל אף זולה יותר לצדדים המתדיינים.

לצורך קידום שיטות אלו הוקמו בלשכה מוסדות גישור ובוררות.

המוסד לבוררות שהוקם בקדנציה שלי, אישר את פעילותם של 500 בוררים שיפעלו באמצעותו ויאפשרו תחליף איכותי, מקצועי ומהיר לדיונים בבתי המשפט במגוון רחב של תחומי המשפט. המוסד עוסק בבוררויות בכל נושא שניתן לדון בו על פי דין במסגרת בוררות, לרבות מחלוקות בין עורכי דין לבין עצמם ובין עורכי דין ולקוחותיהם. 

קשרים עם לשכות מרחבי העולם

פורום ארגונים בינ"ל של הלשכה אמון על ניהול מערך היחסים הבינלאומיים של לשכת עורכי הדין בישראל, לרבות קשריה השוטפים של הלשכה עם ארגוני עורכי דין בינלאומיים, כגון לשכת עורכי הדין הבינלאומית IBA)) ואיגוד עורכי הדין הבינלאומי (UIA), וכן עם לשכות עורכי דין במדינות שונות ברחבי העולם.

במסגרת הפורום הבינלאומי מתקיימות מגוון פעילויות ושיתופי פעולה מגוונים, הכוללים את השתתפות נציגי הלשכה בכנסים ואירועים בינלאומיים, השתתפות נציגים זרים בכנסים ואירועים של הלשכה, ימי עיון בנושאים בינ"ל, מפגשים שונים עם שגרירים, אירוח משלחות, פעילות לטובת עורכי הדין הצעירים, קיום כנסים בשיתוף עם ארגונים בינ"ל, ניהול מגעים להקמת תוכניות חילופי עורכי דין וכיו"ב.

במהלך השנים האחרונות, פעילות הפורום הבינלאומי בראשותי, הינה במגמת צמיחה והסתעפות. כיום, בפורום פעילים כ- 120 עו"ד והלשכה מצויה במגעים שוטפים עם עשרות לשכות מדינתיות ועם הארגונים הבינלאומיים המובילים בעולם.

במצבה הקשה של מדינת ישראל בחזית הבינלאומית פועלים הלשכה ואנכי כראש הלשכה בשנים האחרונות לייצג את המדינה בכבוד אל מול לשכות עורכי הדין בחו"ל. לאור זאת, סברנו שנכון להמשיך ולטפח את היחסים הבינלאומיים, ולהשקיע בכך תקציב של 300 אלף ₪, סכום שהוא זניח ביחס לתקציב הלשכה כולו, למימון שני כנסים בינלאומיים, שיתקיימו בשנה הקרובה בישראל, ולארוח שש משלחות שיגיעו ארצה, בין היתר, גם לאירועי היובל. אירועים אלה היינם כאמור תוצאה של טיפוח קשרים בינלאומיים במיוחד במהלך שלושת השנים האחרונות.

עניינים אישיים:

  1. במקרה ולא תתמודד בבחירות הקרובות – מהן תכניותיך לעתיד?
  2. אתה מנהל משרד פרטי של עורכי דין. יש לך זמן בכלל להשקיע במשרד? 
  3. כיצד אתה משלב בין שני התפקידים?
  4. האם אתה מופיע בבתי משפט? חל שינוי ביחס השופטים כלפיך בדיונים?

מערכת נט המשפט: המערכת מותקפת מכל הכיוונים. האם הצעד הזה היה נכון? האם לא היה בנמצא מערכת טובה יותר?

מתקיים שיתוף פעולה יעיל וטוב בין הנהלת בתי המשפט לנציגי הלשכה בנושא הטמעת המערכת.  עם זאת, התקבלו תלונות רבות של עורכי דין בדבר כשלי מערכת נט המשפט במיוחד בעקבות הטמעת המערכת בבית המשפט בתל אביב. ישיבת הועד המרכזי עם מנהל בתי המשפט תואמה על מנת ליתן מענה ולנסות להתמודד, רעיונית ומעשית, עם השאלות והבעיות השונות שהתעוררו.

מנהל בתי המשפט התבטא בעניין בישיבת הועד המרכזי של הלשכה ואמר, כי מדובר בתוכנה שהיא אחת המורכבות בעולם, אולם הוא קיבל אותה כדבר נתון. לדבריו, יש להבין כי מעבר לתוכנה, המשמעות היא שינוי  בתפיסה הארגונית. "נדרשת סבלנות. התהליכים הם לא פשוטים. בסופו של דבר  ישתפר משמעותית השירות לכלל הציבור ולציבור עורכי הדין בפרט".

במהלך הישיבה הועלו טענות על ידי עורכי דין בדבר כשלי המערכת. נאמר, בין היתר, כי מתקבלות החלטות באיחור רב, יש בעיות קשות בנושא סריקת כתבי הטענות, במהלך הדיונים המערכת נופלת, מועדים מבוטלים מבלי שעורכי דין מיודעים על כך ועוד.

ראש הלשכה הדגיש, כי הוא מעדיף שהטמעת המערכת תארך זמן ממושך יותר, ובלבד שתטופלנה בעיות הביניים, בהן נתקלים עורכי הדין מידי יום. הוא הוסיף וציין, כי יש המלינים על פגיעה בזכויות מהותיות כתוצאה מכשלי המערכת, דבר שלא מאפשר לגלות "הבנה" ולעבור לסדר היום.

בסיום הישיבה הבהיר מנהל בתי המשפט, כי לכשתסתיים הטמעת המערכת לקראת חודש יוני 2010, תתפנה  הנהלת בתי המשפט לטפל בבעיות שהתעוררו בממשק עורכי הדין עם המערכת.

עוד סוכם, כי הצוות המשותף של הלשכה והנהלת בתי המשפט ירכזו את הכשלים המהותיים, שגורמים לפגיעה בזכויות מהותיות עקב הטמעת המערכת, וידונו בהקדם בדבר פתרונות אפשריים.

בנוסף, יבחן מיסוד של מידעון אלקטרוני בדבר תפעול המערכת אשר יסייע לעורכי הדין בתפעול המערכת.

זכויות אדם בשלטון החוק: 

  1. מה עמדתך בכל הנוגע לחוק החיפוש החדש?

אם הכוונה להצעת חוק לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס'…) (סמכות חיפוש לשוטר), תש"ע-2010. –  מדברי ההסבר להצעת החוק, עולה כי זו הינה חלק מרפורמה מערכתית כוללת של גורמי האכיפה בתחום הביטחון האישי, וכי הצעת החוק נועדה להעניק אמצעי אכיפה לצורך ההתמודדות עם האלימות הגואה במקומות ציבוריים בכלל, ובמקומות בילוי בפרט.

אין חולק כי התמודדות עם האלימות בחברה הישראלית היינה משימה חשובה וראויה, ויש לברך על כך כי ממשלת ישראל בחרה לערוך רפורמה יסודית על-מנת להגביר את הביטחון האישי של אזרחיה. עם שאת, חרף כוונותיה הראויות של הממשלה, סבורים אנו כי ראוי לבחון בקפדנות רבה את מהות הסמכויות המוצעות, וזאת לאור הפגיעה הפוטנציאלית בזכויות הפרט. הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת היום אינה מאזנת כראוי בין זכויות הפרט לבין הצורך לשמור על ביטחון הציבור, ויש בה משום פגיעה בלתי-מידתית בזכויות חוקתיות. 

  1. הגבלת כוחו של בג"ץ – האם נכון? 
  2. מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת? 
  3. אם חלילה יחוקק חוק כזה: האם הלשכה תתקוף את החוק בבג"ץ?
  1. סיוע משפטי: האם אזרחים בישראל יכולים להיות שקטים שבמידת הצורך יזכו לקבל סיוע משפטי פרו בונו?

תוכנית "שכר מצווה" בלשכה  הוקמה במטרה לסייע למיעוטי אמצעים להגן על זכויותיהם. התכנית פועלת מזה 8 שנים על מנת להרחיב הנגישות למערכת המשפטית גם לאוכלוסייה שידה אינה משגת לשכור שירותים משפטיים. התוכנית מעניקה סיוע משפטי ראשוני וייצוג בבית משפט בתחומים אזרחיים שונים כגון הוצאה לפועל, הסדרי חובות, דיני משפחה, דיני עבודה, ועוד, בהתאם לקריטריונים שקבעה הלשכה (המשלימים, ולא חופפים לשירות שניתן ע"י האגף לסיוע משפטי של משרד המשפטים).  את הסיוע מעניקים עורכי דין המתנדבים בתוכנית המקבלים את הפונים במרכזי זכויות הפזורים בכל רחבי הארץ. על מנת לסייע לפונים לתוכנית במימון ההוצאות הנלוות להליך המשפטי, הוקמה גם קרן תרומות בראשותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליהו מצא. בחודשים האחרונים נמצאת התוכנית בהליכי גידול וצמיחה משמעותיים, בין השאר, הקו החם הארצי של התוכנית הורחב והוא עומד לרשות הפונים היום כ- 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. את המוקדים הטלפוניים של התוכנית בתל-אביב וירושלים מאיישים סטודנטים למשפטים הדוברים 5 שפות שונות.  

התוכנית מפעילה 50 מרכזי זכויות בכל רחבי הארץ שם מתקיימות פגישות הייעוץ של הפונים עם עורכי הדין המתנדבים. מרכזי זכויות חדשים נפתחים כל הזמן. לאחרונה נפתח מרכז זכויות חדש בטירה ובקרוב ייפתחו מרכזים חדשים בעפולה, אשקלון ואשדוד.  גם מספר עורכי הדין המתנדבים בתוכנית הולך וגודל. רק בחודשים האחרונים הצטרפו למעלה מ- 500 עורכי דין חדשים להתנדבות בתוכנית. 

בחמשת החודשים האחרונים עלה מספר הפונים לתכנית ביותר מ-150%.  בכל חודש מתקבלות מעל ל-1,000 פניות מכל רחבי הארץ. בהתאם, נרשם גידול גם במספר פגישות הייעוץ ובכמות תיקי הייצוג המטופלים בתכנית.  

לפני כמה חודשים, תוקן חוק לשכת עורכי הדין, לפיו לשכת עורכי הדין תהיה מחויבת, ולא רק רשאית, כפי שהיה עד היום, להעניק סעד משפטי למיעוטיי אמצעים שאינם זכאים לקבלת סיוע מהמדינה. 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירת אתר אינטרנט בעזרת WordPress.com
להתחיל
%d בלוגרים אהבו את זה: